שלום לכולם,

לפני שנה, בשעת ערב, ישבנו כל המשפחה וחגגנו.

כמה שעות מאוחר יותר, דב היקר שלנו הלך לבלי שוב.

השנה שחלפה מאז היתה קשה מאד, שנה של המון כאב, צער גדול וגעגועים בלתי נסבלים...

שנים רבות עבד בחישולי כרמל, החברים והאנשים שעבדו עם דב מספרים על תחושות דומות.

דב חסר מאד לכולנו, יום יום ודקה דקה - גם למשפחה וגם בעבודה.

שמענו רבות מהמנהלים העובדים והחברים של דב בחישולי כרמל, על היחס הנפלא שלו לאנשים ולעבודה, על המסירות האיכפתיות וההשקעה, על הכישרון הייחודי, היכולות וההצלחות.

ביום השנה הראשון, אנחנו רוצים להזכיר ולהיזכר בדב, לספר עליו ולשמוע סיפורים על התקופה שלפני חישולי כרמל - על חייו כילד וכצעיר - מבני משפחתו ומחברים שחוו יחדיו תקופות שונות בחייו.

דב ואני נפגשנו כשהיינו בני 16. למדנו יחד ב-י"א ו-י"ב, ואת בחינות הבגרות עברנו ביחד. אך בעצם היכרתי אותו עוד לפני כן, כי הוא היה מפורסם - המראה שלו, ההתנהגות האנרגטית, אולי הפרחחית משהו, החיוך והעיניים הכחולות כל-כך גרמו לכך שהוא היה מוכר בקריה ובבית-הספר.

אחר-כך שמעתי שאנשים אמרו, ש"מאז שדב הכיר את דינה הוא השתנה - נעשה שקט יותר...".

במשך 55 שנות חייו הוא התפתח כאדם מוכשר, איש משפחה, וחבר - והוא עזב אותנו כשהוא היה בתקופה הכי טובה בחייו ובחיי כולנו... וההפסד ענק.

סיפורים

1. כשהיינו בבית הספר, סיפרו שהעיניים הכחולות שלו היו כל-כך מדהימות, שמי שרוצה להסתכל צריך לשלם 5 גרושים...

2. בתקופת התיכון - היינו בקיבוץ במסגרת שירות לאומי - דב הביא את הגיטרה, והיתה גם קבוצה של תל-אביבים - שלמה ארצי וחבריו (אז הוא עדיין לא היה מפורסם...). היתה תחרות בינו לבין דב, מי מנגן ושר יותר יפה...

3. דב ניגן, שר והקליט - הוא אהב שירים ישנים: את הפרברים, הדודאים, חופני כהן, ועוד... היום השירים האלה נשמעים ישנים - אבל אנחנו רוצים להשמיע אותם לכבוד דב.

4. סיפור מרגש ורגע מיוחד זה סיפור הלידה של ארז. דב נסע לסלון האוירי - היה שם דוכן של חישולי כרמל. הוא היה אמור לחזור בסוף החודש התשיעי. אבל לארז היו תוכניות אחרות - הוא הקדים בשבוע, ונולד כשדב לא היה בארץ. והרגע שבו נכנס הביתה וראה אותי עם תינוק חדש על הידיים - היה רגע בלתי נשכח. כשהייתי בבית-החולים עם ארז, שידרו בחדשות צילומים מהסלון האוירי וראו את דב.

האתר עוצב על-ידי בני משפחתו של דב סגל. נשמח לקבל תגובות ותוספות, סיפורים ותמונות, מכל אוהביו מכריו ומוקיריו. ניתן לשלוח בדואל ל: aba @ tora.us.fm, או להוסיף ישירות לאתר בקישור הזה.

This site was designed by Dov Segal's family. We will gladly accept comments and additions, stories and pictures, from all his friends. Material can be sent by email to: aba @ tora.us.fm, or added directly in this page.