יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » ארבעת המינים ושמיטה
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

ארבעת המינים ושמיטה

מתוך: הארץ ומצוותיה » מצוות התלויות בארץ פורסם בט' בתשרי התשס"ב
מאלו דברים צריך להשמר ולהזהר בנושא ארבעת המינים בנוגע לענין שמיטה?


התשובה:
בחג הסוכות הבעל"ט.

1. א. בכל פירות האילן נקבע מעמדם ההלכתי לפי תקופת החנטה (כשליש גידולם) שלהם. כלומר, פרי שחנט בשנה השישית, אף אם קטפו אותו בשנה השביעית, הוא מוגדר כפרי של שנה שישית, הוא מחוייב במעשר כפירות שנה זו, ואין בו דיני קדושת שביעית. פרי שחנט בשנה השביעית, כשהוא נלקט בשנה השמינית הוא פטור מתרומות ומעשרות, ויש בו קדושת שביעית.
אתרוג שונה מכל פירות האילן. לצורך קביעת שנת המעשר שלו נחשב האתרוג כירק, ושנת המעשר שלו היא שנת הלקיטה מן העץ. הסיבה היא שהאתרוג זקוק להשקאה מלאכותית אף כאשר לשאר האילנות מספיקים מי הגשמים בלבד. (משנה ביכורים פרק ב מ"ו, ראש השנה טו,א. שיטת רבן גמליאל וחמשה זקנים, שיטת רבי אליעזר ושיטת רבותינו באושא, רש"י בקידושין ג,א).
בדיני שביעית נחלקו הדעות בפוסקים מהו דין האתרוג. דעת רש"י תוס' והראב"ד היא שאתרוג שחנט בשישית, אף על פי שנלקט בשביעית אין בו קדושת שביעית, ולכן הוא חייב בתרומות ומעשרות. דעת הרמב"ם באתרוג זה היא, שאף לעניין שביעית דינו הוא כירק וצריכים לנהוג בו קדושת שביעית, אם נלקט בשביעית.
הוסיף הרמב"ם (הל' מעשר שני פ"א ה"ה-ו, הל' שמיטה פ"ד הי"ב), ומתעשר כפירות שישית להחמיר. כתב החזון איש (שביעית סי' כז אות ו), משמע דשביעית נהוג בו מן הדין, אין זה דיוק, אלא אם החמירו לנהוג בו שביעית אין זה חידוש, דהרי הרבה דברים שאיסורם מדברי סופרים, אבל כאן המעשר מחודש, דכיוון דהוא הפקר מדברי סופרים לא גרע הפקר זה משאר הפקר, ודין הוא שיהא פטור מן המעשר, ואפילו הכי החמירו חכמים. ואפשר דמה שסיים הרמב"ם "להחמיר", היינו דנקטינן שניהם להחמיר, בין לעניין שביעית בין לעניין מעשר. (ראה גם חזון איש שביעית סי' ז אות י ואות יד).
לעומת זאת, אתרוג שחנט בשביעית ונלקט בשמינית פטור מתרומות ומעשרות לדעת כולם. לפי דברי הראשונים יש בו עתה קדושת שביעית, והיא פוטרת אותו. לדעת הרמב"ם הרי היה הפקר בשנת השמיטה, והפקר זה פטור מתרומות ומעשרות, אף שחזר האתרוג לרשותו בראש השנה של השנה השמינית.
ב. היות שיש קדושת שביעית באתרוגים של השנה, לכן צריכים לרכוש אתרוגים שהועברו לפני שנת השמיטה לטיפול של אוצר בית דין. בית הדין מינה שלוחים (יכול גם בעל הפרדס להיות שליח), קובע לשלוחיו שכר קצוב ומוסיף תשלום עבור ההוצאות שהיו להם עבור גידול האתרוגים, מיונם ושיווקם. המחיר אותו אנו משלמים עבור האתרוגים הוא שכר ההוצאות של בית הדין. התשלום אינו עבור האתרוג, אלא רק עבור כיסוי ההוצאות, כך שהמחיר חייב להיות זול משאר השנים. היות שאדם המקבל אתרוג מהודר מוכן להשתתף בהוצאות יותר ממי שקיבל אתרוג מהודר פחות, לכן מחלקים את האתרוגים לשלושה סוגי הידור, והמחיר עבור ההוצאות מחולק לשלושה תעריפים, לפי יחס זה.
ג. הנוטל אתרוג שביעית שלא דרך אוצר בית דין, צריך להקפיד שלא להיכשל באיסור סחורה בפירות שביעית, או באיסור מסירת דמי שביעית למי שאינו שומר על קדושתם. (אפשר לקנות את כל ארבעת המינים בתשלום אחד, ואז מובלעים דמי האתרוג בדמי המינים האחרים – סוכה לט,א).
מי שמגדל בחצירו עץ אתרוג או שניים, נחשב הדבר כגידול לצורך עצמי, ואין בזה איסור סחורה אם מוכר לאחרים.
ד. אתרוג שעבדו ועשו בו מלאכה בשביעית, אסור מדין שמור ונעבד. ואף אם יש צד היתר, אך פסול האתרוג לברכה. (חזון איש שביעית סי' י אות ו, ארחות רבנו ח"ב עמ' שכד-ה, שלב ושנב).
2. לולב, יש אומרים שדינו כדין ענפי אילן, ואין בו קדושת שביעית, ויש אומרים שמכיוון שראוי הוא לשימוש יש בו קדושת שביעית, ושעת החנטה קובעת. (רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ח הי"א, רש"י סוכה מ,א, פאת השולחן סי' ט, ערוך השולחן זרעים סי' כט סי"ב, חזון איש שביעית סי' יג אות ח, שו"ת שבט הלוי ח"א סי' קפא). בכל מקרה בודאי שמותר להשתמש בו למצוה.
אם גדל הלולב כתוצאה ממלאכה האסורה בשביעית יש מקילים מפני שסוברים שאין איסור נעבד במה שאין בו קדושת שביעית. בשו"ת משנת יוסף (ח"ג סי' כג) כתב לגבי הדסים ולולבים מרמת הגולן, שמכיוון שדינה כעבר הירדן, וספק אם נעבדו באיסור יש להקל מפני שבעבר הירדן לא גזרו על איסור ספיחים, וממילא אין איסור נעבד בה.
3. הדס, כיוון שאינו עומד לאכילה אלא לריח אין בו קדושת שביעית. נחלקו הפוסקים בהדסים העומדים למצוה האם יש בהם קדושת שביעית או לא. נהגו להקל (ספר השמיטה לרי"מ טיקוצ'ינסקי פ"ז ענף ד סעיף ו עמ' לג, שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' נא אות כג שו"ת משנת יוסף ח"א סי' ל, שו"ת שבט הלוי ח"א סי' קפא).
4. ערבה, אין בה קדושת שביעית ואין לחשוש לאיסור נעבד.
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על ארבעת המינים ושמיטה
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines