תנחומא, בראשית, פרק טו

סימן י

אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם
ילמדנו רבנו:
העולה, על מה הייתה באה?

כך שנה רבי ישמעאל:
העולה באה על מצות עשה ועל מצות לא תעשה.
ורבי שמעון בן יוחאי אומר:
על הרהור הלב.
שנאמר: ויהי כי הקיפו ימי המשתה, וישלח איוב ויקדשם. והשכים בבקר והעלה עולות מספר כולם, כי אמר איוב: אולי חטאו בני וברכו אלוהים בלבבם?!
ככה יעשה איוב כל הימים
(איוב א).
אתה מוצא, אברהם היה מהרהר אחר מדת הדין.

ומה היה אומר?
רבי לוי אמר:
כמדומה אני שקבלתי כל שכרי בעולם הזה. עזרני הקדוש ברוך הוא באותם המלכים, והצילני מן הכבשן, כבר קבלתי שכרי ושוב אין לי שכר בעולם הבא.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: כיון שהרהרת אחר מעשי, עולה אתה צריך.
לפיכך, ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה, על אחד ההרים אשר אומר אליך (בראשית כב).

אמר רבי יצחק:
היה בלבו הוגה לענה מרה, אמר: שמא הללו שהרגתי היה בהם צדיקים?
אמר לו הקדוש ברוך הוא: הללו שהרגת קוצים בערת מלפני ואין לך עוון בדבר זה, אלא שכר אתה נוטל עליהם, שכרך הרבה מאד, מכאן ולהבא:

סימן יא

אחר הדברים האלה היה דבר ה'
זה שאמר הכתוב: יצפון לישרים תושיה מגן להולכי תם (משלי ב).

מהו יצפון לישרים תושיה?
עד שלא נברא העולם, צפן הקדוש ברוך הוא התורה, עד שבא אברהם וקיימה. שנאמר: עקב אשר שמע אברהם בקולי, וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורתי (בראשית כו).

אמר רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן:
תשע מאות ושמונים דור קפל הקדוש ברוך הוא בשביל ליתן המילה לאברהם, שנאמר: זכר לעולם בריתו דבר ציוה לאלף דור (תהלים קה).

והרי לא נתנה אלא לעשרים דור?
מאדם עד נח עשרה, מנח עד אברהם עשרה, הרי עשרים, ונתנה לאברהם.

ור' יוחנן בשם רבי יוסי הגלילי אומר:
תתקע"ד דור קפל הקדוש ברוך הוא, בשביל ליתן תורה לדור המדבר על שהיו ישרים,
שנאמר: יצפון לישרים תושיה.

רבי שמואל בר נחמני אמר:
אף ערובי תבשילין שמר אברהם, שנאמר: עקב אשר שמע אברהם בקולי.
אמר ליה הקדוש ברוך הוא: אתה עסקת בתורתי חייך שאני מגן לך. כשם שהמגן אוחז החרב, אפילו זורקים בו חצים ואבנים המגן מקבלם, כך אני מגן לך, ולא לך בלבד, אלא אף לבניך.
אם יהיו עוסקין בתורתי, כשם שעסקת אתה כך, אני נעשה להם כמגן. שנאמר: אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו (שמואל ב כב).
לכך נאמר: מגן להולכי תם:

סימן יב

אחר הדברים האלה
זה שאמר הכתוב: רשע עושה פעולת שקר וזורע צדקה שכר אמת (משלי י"א).
רשע עושה פעולת שקר, זה נמרוד הרשע, שהיה עושה צלמים ומטעה הבריות.
שנמשלה עבודה זרה לשקר, שנאמר: (ירמיה י) נבער כל אדם מדעת הוביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם.
וזורע צדקה שכר אמת, זה אברהם שזרע צדקה והיה מאכיל עוברים ושבים. שנאמר: ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם (ברא' כ"א) .
לאחר שהיה מאכילן ומשקן היו מברכין אותו, ואמר להם: לי אתם מברכין?!
ברכו לבעל הבית, שנותן לכל הבריות אוכל ומשקה ונותן בהם רוח.

והיו אומרים לו היכן הוא?
אמר להם: שליט בשמים ובארץ וממית ומחיה, מוחץ ורופא, צר את העובר במעי אמו, ומוציאו לאוויר עולם, מגדל צמחים ואילנות,מוריד שאול ויעל.
כיון שהיו שומעין כך, היו שואלין: כיצד נברך אותו, ומחזיקין לו לטובה?
היה אומר להם: אמרו ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ברוך נותן לחם ומזון לכל בשר, והיה מלמדם ברכות וצדקות, הוא שאמר הכתוב: ואת הנפש אשר עשו בחרן.

אמר רבי אלכסנדרי:
אלמלא נתכנסו כל הבריות לעשות יתוש אחד, אין יכולין לעשות.

ומהו הנפש אשר עשו?
שהיה מלמדן יראת שמים ומורה להן את התורה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה זרעת את הצדקה והודעתני בעולם, שכר אתה נוטל, שנאמר: שכרך הרבה מאד:

סימן יד

במחזה לאמר אל תירא
זה שאמר הכתוב: אז דברת בחזון לחסידך, ותאמר, שויתי עזר של גיבור הרימותי בחור מעם (תהלים פ"ט).
אז דברת בחזון לחסידך זה אברהם.
שויתי עזר, שעזרו הקדוש ברוך הוא על המלכים.
הרמותי בחור מעם, זה אברהם.
שנאמר: אתה הוא ה' האלוהים אשר בחרת וגו' (נחמיה ט').
הווי, אל תירא אברם:

סימן טו

אל תירא אברם
זה שאמר הכתוב: אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה (משלי כ"ח).
וכן כתיב: חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח (שם י"ד).
אל תהי קורא אלא חכם וסר מרע ירא, זה אברהם, שנאמר לו: אל תירא.

ממי היה מתיירא?
משם בן נח, שהרג את בני עילם.
שלשה בנים היו לו, וכתיב בני שם, עילם ואשור (בראשית י'), והרגו, והיה מתיירא לומר שהרגתי בנו של צדיק, עכשיו יקללני ואמות.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אל תירא, לא דייך שלא יקללך, אלא יצא לקראתך בדורון ומברכך, שנאמר: ומלכי צדק מלך שלם וגו' ויברכהו, ויאמר וגו' וברוך אל עליון אשר מגן צריך.

מהו מגן?
מנגנא עשה הקדוש ברוך הוא ומסרן בידך, והיה אברהם נוטל עפר וזורק עליהן ונעשו חצים, וקשתות ורמחים, שנאמר: יתן כעפר חרבו, כקש נדף קשתו, ירדפם יעבור שלום (ישעיה מא).

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בעולם הזה אתם מתיראין מן העונות, אבל לעולם הבא שאין בו יצה"ר, אתם מתפחדין על הטוב הצפון לכם, שנאמר: אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם, ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו (הושע ג).

ומהו טובו?

זה בית המקדש, שנאמר: ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג).
הברכה מציון, שנאמר: יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים (תהלים קלד).
הטל מבורך מציון, שנאמר: כטל חרמון וגו' (שם קלג).
עזר מציון, שנאמר: ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך (שם כ).
ישועה מציון, שנאמר: מי יתן מציון ישועת ישראל (שם יד).
אמר הקדוש ברוך הוא: לעולם הבא אני מברך אתכם מציון, שנאמר: יברכך ה' מציון עושה שמים וארץ (שם קלג).
ואני אברך את ציון, שנאמר: יברכך ה' נוה צדק הר הקדש (ירמיה ל"ח) אמן:


    הפרק הקודם