מדרש רבה, דברים, פרק כ

יב [דברים שאמרו מפני דרכי שלום]

תקרב אל עיר
הלכה:
אלו הן דברים שאמרו מפני דרכי שלום.
כך שנו חכמים:
אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום:
כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל. ראה כמה הוא כוחו של שלום.
אמר רבי יוחנן:
מימיה לא ראתה חמה פגימתה של לבנה.

למה כן?
מפני דרכי שלום, שנאמר: (איוב כה) המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו .

אמר רבי לוי:
אין אחד מן המזלות הללו שהן מהלכין ברקיע רואה מה שלפניו אלא של אחוריו, כאדם היורד מעל הסולם ופניו לאחוריו, כדי שיהא כל מזל ומזל אומר: אני הוא הראשון. הוי, עושה שלום במרומיו.

דבר אחר:
עושה שלום במרומיו
אמר ר' לוי:
מיכאל כולו שלג וגבריאל כולו אש ועומדין זה אצל זה ואינם מזיקים זה את זה.

אמר בר קפרא:
ומה אם העליונים שאין בהם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות הן צריכין שלום, התחתונים שכולן שנאה ותחרות וקנאה על אחת כמה וכמה שהן צריכין שלום!

רבנן אמרי:
תדע לך כמה גדול כוחו של שלום, אפילו המלחמה שאין אדם יורד לתוכה אלא בחרבות וברמחים אמר הקב"ה: כשתהיו הולכים לעשות מלחמה לא תהיו פותחין תחילה אלא בשלום.

מנין?
ממה שקרינו בעניין: (דברים כ) כי תקרב אל עיר וגו'.

יג [ה' הסכים עם משה שפתח בשלום]

דבר אחר:
כי תקרב אל עיר
זה שאמר הכתוב: (איוב כב) ותגזור אומר ויקם לך וגו'.

רבנן אמרי:
המקרא הזה מדבר בשעה שכעס הקב"ה על ישראל בעגל אמר הקב"ה למשה:
אכנו בדבר ואורישנו.

מהו אכנו בדבר ואורישנו?
אמר לו הקב"ה: מה הן סבורין שאני צריך חרבות ורמחים להרוג אותן בהן, כשם שבראתי עולמי בדבר שנאמר: (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, כך אני עושה להן מוציא אני דבר מפי והורגן. הוי: (במדבר יד) אכנו בדבר ואורישנו.

דבר אחר:
מהו ואורישנו?
אמר לו: אני מוריש אותן לך ומעמיד אחרים ממך.
מנין?
שנאמר: ואעשה אותך לגוי גדול. כיון ששמע משה כך התחיל מבקש עליהן רחמים.

ומה אמר משה באותה שעה?
אשר עין בעין נראה אתה ה'.

מהו אשר עין בעין?
אמר רבי אחא בשם ר' שמעון בן לקיש:
אמר משה: רבש"ע! הרי מידת הדין בכף מאזנים מעויין.
אתה אומר: אכנו בדבר.
ואני אומר: סלח נא.
אמר לו: הדבר מוכרע, נראה מי נוצח אתה ה' או אני?

אמר רבי ברכיה: א"ל הקב"ה: חייך! שלי בטלת ושלך קיימת!
מנין?
שנאמר: (שם) ויאמר ה' סלחתי כדברך. הוי, ותגזר אומר ויקם לך.

דבר אחר:
ותגזר אומר
אמר רבי יהושע דסיכנין, בשם רבי לוי:
כל מה שגזר משה הסכים הקב"ה עמו.

כיצד?
לא אמר לו הקב"ה לשבור את הלוחות, הלך משה ושיברן מעצמו.

ומניין שהסכים הקב"ה עמו?
דכתיב: (שמות לד) אשר שברת, יישר כחך ששברת!
הקב"ה א"ל שילחם עם סיחון, שנאמר: (דברים ב) והתגר בו מלחמה והוא לא עשה כן, אלא ואשלח מלאכים וגו'.
א"ל הקב"ה: כך אמרתי לך להלחם עמו ואתה פתחת בשלום, חייך! שאני מקיים גזרתך!
כל מלחמה שיהו הולכים לא יהו פותחים אלא בשלום, שנאמר: כי תקרב אל עיר וגו'.

יד [יהושע קורא למלכי כנען לשלום]

מי קיים הפרשה הזאת?
יהושע בן נון.

אמר רבי שמואל בר נחמן:
מה עשה יהושע?
היה פורש דאטגמא בכל מקום שהיה הולך לכבוש והיה כתוב בה:
מי שמבקש לילך, ילך לו.
ומי שמבקש לעשות שלום, יעשה.
ומי שיבקש לעשות מלחמה, יעשה.

מה עשה הגרגשי?
פנה והלך לו מלפניהן ונתן לו הקב"ה ארץ יפה כארצו זו אפריקי.
הגבעונים שהשלימו עשה להם יהושע שלום.
אבל ל' ואחד מלכים שבאו להלחם עמו, הפילם הקב"ה בידו.
מניין?
שנאמר: (דברים ג) ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד.

טו [ראה כמה הוא כוחו של שלום]

דבר אחר:
וקראת אליה לשלום
ראה כמה הוא כוחו של שלום.
בוא וראה בשר ודם אם יש לו שונא הוא מבקש ומחזר מה לעשות לו.
מהו עושה לו?
הולך ומכבד לאדם גדול ממנו שיעשה לאותו שונא רעה.
אבל הקב"ה אינו כן, אלא כל עובדי כוכבים מכעיסין אותו והן ישנים וכל הנפשות עולות אצלו.

מנין?
שנאמר: (איוב יב) אשר בידו נפש כל חי.
ובבקר הוא מחזיר לכל אחד ואחד נשמתו.

מנין?
שנאמר: (ישעיה מב) נותן נשמה לעם עליה.

דבר אחר:
בשר ודם אם יעשה לחברו רעה אינה זזה מלבו לעולם.
אבל הקב"ה אינו כן אלא היו ישראל במצרים והיו המצרים משעבדין אותם בטיט ובלבנים לאחר כל הרעות שעשו לישראל חס הכתוב עליהן, ואמר: לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו, אלא רדפו אחר השלום, שנאמר: ( תהלים לד) בקש שלום ורדפהו.

דבר אחר:
מהו בקש שלום ורדפהו?
מעשה ברבי מאיר, שהיה יושב ודורש וכו'.
הלכה אותה אשה לביתה שהיה ליל שבת ומצאה הנר שלה שכבה.
אמר לה בעלה: היכן היית עד עכשיו?
אמרה לו: שומעת הייתי לרבי מאיר דורש והיה אותו האיש ליצן.
אמר לה: בכך וכך אין את נכנסת לביתי עד שתלכי ותרוקי בפניו של רבי מאיר.
יצאה לה מביתו. נגלה אליהו זכור לטוב על רבי מאיר אמר לו: הרי בשבילך יצאה האשה מביתה. הודיעו אליהו זכור לטוב, היאך היה המעשה.
מה עשה רבי מאיר?
הלך וישב לו בבהמ"ד הגדול, באתה אותה אשה להתפלל וראה אותה ועשה עצמו מתפסק. אמר: מי יודע ללחוש לעין?
אמרה לו אותה אשה: אני באתי ללחוש רקקה בפניו.
א"ל: אמרי לבעליך: הרי רקקתי בפניו של רבי מאיר.
א"ל: לכי התרצי לבעליך!
ראה כמה גדול הוא כוחו של שלום.

דבר אחר:
אמר רבי עקיבא:

תדע לך כמה גדול הוא כוחו של שלום, שאמר הקב"ה: בשעה שאדם מקנא לאשתו השם הקדוש הנכתב בקדושה ימחה על המים, כדי להטיל שלום בין סוטה לבעלה.

אמר ריש לקיש:
גדול הוא השלום שאמר הכתוב: דברים של בדאי ליתן שלום בין יוסף לאחיו. בשעה שמת אביהן היו מתיראין שלא ינקום להן.

ומה אמרו לו?
(בראשית נ) אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף.
ואין אנו מוצאים שציווה יעקב אבינו, אלא אמרו הכתובים דברי בדאי מפני דרכי שלום.

דבר אחר:
חביב הוא השלום,
שנתנו הקב"ה לציון, שנאמר: (תהלים קכב) שאלו שלום ירושלים.

דבר אחר:
חביב הוא השלום,
שנתנו הקב"ה בשמים, שנאמר: (איוב כה) עושה שלום במרומיו.

דבר אחר:
חביב הוא השלום,
שנתנו הקב"ה לקרובים ולרחוקים, שנאמר: ( ישעיה נז) שלום שלום לרחוק ולקרוב.

דבר אחר:
חביב הוא השלום,
שלא נתנו הקדוש ב"ה לרשעים, שנאמר: (שם מח) אין שלום אמר ה' לרשעים.

דבר אחר:
חביב הוא השלום,
שנתנו הקב"ה לפנחס בשכרו, שנאמר: (במדבר כה) הנני נותן לו את בריתי שלום.

דבר אחר:
גדול השלום,
שאין הקב"ה מבשר את ירושלים, שיהיו נגאלים אלא בשלום, שנאמר: משמיע שלום וגו'.

דבר אחר:
אמר רבי לוי: חביב הוא השלום,
שכל שנאמר: משמיע שלום וגו'.

דבר אחר:
אמר רבי לוי: חביב הוא השלום,
שכל חותמיהם של ברכות אינן אלא בשלום.
קריאת שמע חותמת בשלום: פורס סוכת שלום.
התפילה חותמת בשלום.
ברכת כהנים חותמת: וישם לך שלום.

דבר אחר:
חביב הוא השלום,
שאין הקב"ה מנחם את ירושלים אלא בשלום.

מנין?
שנאמר: (ישעיה סו) הנני נוטה אליה כנהר שלום.
אמר דוד: מבקש הייתי לשמוע, מהו שיחתו של הקב"ה על ישראל?
ושמעתי שהיה עסוק בשלומן, שנאמר: (תהלים פה) אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו וגו'.

אמר רבי שמעון בן חלפתא:
ראה מה חביב השלום, כשבקש הקב"ה לברך את ישראל לא מצא כלי שהוא מחזיק כל הברכות לברכן בו אלא השלום.
מנין?
שנאמר: (שם כט) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.