ברקמצא

מאת: אראל

אל: תנועת 'נשים בירוק'

קוד: ברקמצא

מצא[ נשלח במוצאי ט באב ה'תש"ס (10.8.00) לתנועת " נשים בירוק (נשים למען עתיד ישראל) " ]

כידוע, חורבן ביהמ"ק השני התחיל מכך שקמצא ביזה את בר-קמצא ברבים, ואף אחד מזקני ישראל לא הגן על כבודו. אם אנחנו רוצים למנוע חורבן נוסף, עלינו למחות על כל ביזוי של יהודי ברבים.

בצעדה שארגנו "נשים בירוק" בליל ט באב, נאמרו דברים שביזו את ראש-הממשלה, אהוד ברק, ואף אחד לא מחה. אני חושש מאד שדברים אלה יביאו עלינו חורבן נוסף. לכן אני עושה את המעט שאני יכול לעשות -- ומוחה בכתב, בתקוה שעדיין לא מאוחר מדי.

בנאומים נטען כי ברק:

  1. דומה לרשעים שהחריבו את המקדש.
  2. משתף פעולה עם אויבי ישראל ופועל למען העניינים שלהם.
  3. מוותר על שטחים בירושלים מרצונו, במטרה לעזור לאויב.

הטענות האלו אינן נכונות. למרות הדברים שאמר ראה"מ ברק במהלך הפסגה, לבסוף למעשה הוא לא חתם על הסכם ולא ויתר בפועל על כלום, למרות שהופעל עליו לחץ כבד ביותר (גם מבית וגם מחוץ) להגיע להסכם. מכאן אפשר להסיק ש:

  1. ברק פעל באופן הטוב ביותר, לפי דעתו, עבור מדינת ישראל. ייתכן שהוא טעה במעשיו, אך בוודאי אין להשוותו לרשעים שהחריבו את ישראל!
  2. ברק לא שיתף פעולה עם אויבי ישראל -- הוא לא ויתר להם בפועל על כלום. יותר מזה: העובדה שברק הציע לאויבים ויתורים מפליגים, ובכל-זאת הם לא הסכימו לחתום -- פגעה בעניינים שלהם והורידה את מעמדם בעיני העולם.
  3. ברק לא הראה שום רצון לוותר על שטחים בירושלים, להיפך: בהתחשב בלחץ הכבד שהופעל עליו, נראה שגם הויתורים שהסכים להם -- הוא לא הסכים להם מרצונו אלא רק בגלל שנכנע ללחץ.

באופן כללי, פעמים רבות טוענים נגד מנהיגים שמאלנים שהם פועלים מתוך כוונה רעה -- להזיק לישראל ולעזור לאויבים. לטענות כאלה אין בסיס. אפשר לטעון נגדם שהם טועים וגורמים נזק, אך אי אפשר להוכיח שכוונתם רעה. במקרה שלנו, גדולים וטובים (כגון הרב חיים דרוקמן והרב שלמה אבינר) טוענים שברק אכן פועל מתוך כוונה טובה, לעזור לעם ישראל, רק שהוא טועה. מכיוון שאי אפשר להוכיח שום דבר לגבי הכוונות -- חייבים לדון את ברק לכף זכות ולא לייחס לו כוונות זדוניות.

אני מקווה שתמצאו דרך לתקן את העיוות, ובכך תתרמו לבניין ירושלים ובית-המקדש במהרה בימינו.

בברכה,
אראל סגל.

 

תגובות