שויון בהקצבות לחינוך - עיקרון ריק

קוד: שויון בהקצבות לחינוך

טענה: אני נגד ש"ס, כי הם לוקחים הקצבות לא הוגנות לרשת החינוך שלהם - ההקצבה לתלמיד ב"מעיין החינוך התורני" גדולה פי 1.5 מאשר במערכת החינוך הרגילה!"

תשובות:
  • א. אחד הסעיפים במצע של "שינוי" הוא - לבטל את ההקצבות הממשלתיות למוסדות חינוך שאינם מלמדים מקצועות מסויימים, שנראים להם חשובים. כלומר, גם "שינוי" לא תומכים בשוויון בהקצבות לחינוך. למעשה, אף אחד לא תומך בשוויון בתחום זה - כל אחד מסכים שיש מוסדות מסויימים שלא ראויים לתואר "בית ספר" ולא ראויים לקבל הקצבות מהממשלה. לכן, אין שום בעיה לטעון שיש מוסדות שראויים להקצבה גדולה יותר מאשר מוסדות אחרים. השאלה היא רק - מהם המוסדות האלה.

    האם זה תלוי בלימודי אזרחות? חשבון? אנגלית? תנ"ך? תלמוד? - זו כבר שאלה של השקפה. ייתכן שצריך לקבוע קריטריונים אחרים כדי לבדוק את התועלת שיש במוסד חינוכי מסויים - למשל לבדוק את אחוז הפושעים שיצאו מהמוסד הזה לעומת אחוז הפושעים שיצאו ממוסדות אחרים באותו אזור, או לבדוק את התרומה לתוצר הלאומי של בוגרי כל מוסד, או לחשוב על קריטריון אחר.

    בכל אופן, עיקרון השוויון לא רלבנטי כאן - השאלה החשובה היא, מהי התרומה של כל מוסד חינוכי.

  • ב. יש כאן הנחה סמויה - שהעלות של חינוך תלויה רק במספר התלמידים. למעשה, העלות של חינוך נובעת גם מגורמים שאינם תלויים במספר התלמידים. למשל, כשבונים בית-ספר, צריך לבנות עבורו תשתית מסויימת שמתאימה לתלמיד אחד כמו שהיא מתאימה ל100 תלמידים. במצב כזה, ככל שיהיו יותר תלמידים - ההשקעה לכל תלמיד תהיה קטנה יותר, כי ההשקעה הקבועה תתחלק על מספר גדול יותר של תלמידים.

    הרשת "מעיין החינוך התורני" פועלת ביישובים שבהם יש הורים דתיים, שמעוניינים לחנך את ילדיהם ע"פ השקפתם. אחת המטרות של ש"ס היא להגן על זכויותיהם של אותם הורים, ע"י פתיחת בתי-ספר דתיים. מכיוון שבדרך-כלל ההורים האלה הם מיעוט ביישוב, יוצא שההשקעה עבור בתי-הספר האלה מתחלקת על מספר קטן יותר של תלמידים, ולכן יוצא שההשקעה לכל תלמיד היא גדולה יותר. אני לא טוען שאצל ש"ס הכל מושלם, ושאין שום עיוותים והפליות; אני רק טוען שצריך לקחת בחשבון את העובדה הזאת כשמשווים את ההשקעה: כדי לבדוק אם יש או אין שוויון, צריך לקחת בחשבון גם את ההשקעה הקבועה לתשתית, וגם את ההשקעה המשתנה שתלויה במספר התלמידים.

תגובות