קוד: ביאור:איוב כח27 בתנ"ך
סוג: מבנה1
מאת: אראל
אל: נ..נח..נח"ת טבת ס'
[ע"פ מדרש בראשית רבה, פרשה כ"ד]
איך להכין שיעור טוב? איך להכין הרצאה טובה? איך להכין פעולה טובה?
זו שאלה מאד קשה. אבל מדברי אליהוא - ידידו הצעיר של איוב - אפשר לקבל כמה רעיונות (איוב כח20-28):
והחכמה -- מאיין תבוא? ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל-חי, ומעוף
השמיים נסתרה!.... א-להים הבין דרכה, והוא ידע את מקומה... אז ראהּ,
ויספרהּ, הכינהּ, וגם חקרהּ. ויאמר לאדם: 'הן יראת ד' היא חכמה, וסור מרע
-- בינה!'
בפסוקים אלה מתאר אליהוא איך ה' הבין את מהות החכמה, וגילה אותה לבני האדם. הוא לא גילה אותה לאדם מייד, אלא רק אחרי 4 פעולות: "אז ראהּ, ויספרהּ, הכינהּ, וגם חקרהּ
". ה' כביכול 'חזר על החומר'
לעצמו 4 פעמים לפני שגילה אותו לאדם. לדעתי כל האנשים שמכינים שיעור או
הרצאה, בתנ"ך או בכל נושא אחר, צריכים לנהוג באופן דומה: לא להסתפק בכך
שיש להם רעיון טוב לשיעור, אלא לחזור עליו לפחות 4 פעמים ורק אז להעביר
אותו לאחרים:
אז ראהּ" - מעבירים את הרעיון בראש באופן כללי, כדי לדעת אם הוא 'ראוי לשמיעה', האם הוא בכלל נכון.
ויספרהּ" - מעבירים אותו בראש בפירוט רב יותר, כמו סיפור שמספרים לילד. בשלב זה כדאי גם לחשוב איך לעשות את ההרצאה מעניינת יותר - להוסיף סיפורים, בדיחות (למי שיש חוש הומור...) וכד'.
הכינהּ" - מסדרים כַן ובסיס לשיעור, דואגים שלשיעור יהיה מבנה מסודר והגיוני.
חקרהּ" - חוקרים את הרעיון, כלומר בודקים אותו מקצה לקצה, מכל הכיוונים, חושבים אילו שאלות עשויים שומעי-השיעור לשאול, ואיך להשיב לשאלות האלו.
ולבסוף, כדאי להשתמש בעוד עצה שלומדים מאותו קטע בספר איוב: "הן יראת ד' היא חכמה, וסור מרע -- בינה!
": מטרת השיעור צריכה
להיות – לא סתם להעביר מידע לתוך ראשיהם של השומעים, אלא לחזק בלבותיהם את
יראת ד', ואף להביא אותם לשפר את מעשיהם - סור מרע.