תרגום 72 הזקנים

קוד: תרגום 72 הזקנים בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: אראל

אל:

מתוך תלמוד בבלי, מגילה ט.-ט:; (פירוש רש"י בסוגריים), ופירוש שמבוסס על הספר "שיעורים באגדות חז"ל" מאת ר' חנוך גבהרד.

תניא: 'מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן, ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם "כתבו לי תורת משה רבכם"; נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת, וכתבו לו:  

אלהים ברא בָּרֵאשית ( [במקום [בראשית א1] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים ]   את השמים; שלא יאמר 'בראשית - שם הוא, ושתי רשויות הן, וראשון ברא את השני')

אעשה אדם בצלם ובדמות ( במקום [בראשית א26] נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, שמכאן פקרו האומרים שתי רשויות הן, דכתיב נַ עֲשֶׂה אָדָם) ,

ויכל ביום הששי וישבות ביום השביעי ( [במקום וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בראשית ב2 ] שלא יאמר: אם כן עשה מלאכה בשבת, דהא כתיב ' ויכל... ביום השביעי ', והוא לא יקבל עליו מדרש חכמים שדרשו בו מה היה העולם חָסֵר? – מנוחה, באתה שבת באתה מנוחה, וזהו גמרו) ,

זכר ונקבה בראו - ולא כתבו בְּרָאָם ( [במקום  זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם בראשית ה2 ] דמשמע שני גופין ברא כל אחד זכר ונקבה, שני פרצופין, לכן כתבו 'בראו': שכך נברא אדם בשני פרצופים) ,

הבה ארדה ואבלה שם שפתם [ במקום בראשית יא7 הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ ]

ותצחק שרה בקרוביה [ במקום   וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ בראשית יח12 ] ( שלא יאמר: על אברהם לא הקפיד, דכתיב וַיִּצְחָק [וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד] [בראשית יז,יז] ועל שרה הקפיד - לפיכך כתבו 'בקרוביה', לומר אברהם בלבו, והיא אמרה בקרוביה) ;

כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס [ במקום כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר בראשית מט6 ] (שלא יאמר: רצחנים היו אבותיכם, שהרי אביהם מעיד עליהם שהם הרגו איש - לכך כתבו שור: שלא היו חשובין בעיניו אלא כבהמות, ולא הקפיד על הבהמות) ;

ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם [ במקום וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר שמות ד20 ] (נושא בני אדם - דמשמע גמל, שלא יאמר: משה רבכם לא היה לו סוס או גמל )

ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות ארבע מאות שנה [ במקום וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שמות יב40 ] (שלא יאמר: שקר כתוב בתורה, שהרי קהת - ממיורדי מצרים היה, וכשאתה מונה שנותיו של קהת ושנותיו של עמרם ושנותיו של משה - כולן אין מגיעות לארבע מאות שנה, כל שכן שהרבה משנות הבנים נבלעין בתוך שנות האבות! אלא שֶׁמָנָה הכתוב מיום שנגזרה גזירת גלות מצרים בין הבתרים, ומשם עד שנולד יצחק שלשים שנה, ומשנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים - ארבע מאות שנה; צא מהם ששים של יצחק ומאה ושלשים שחיה יעקב כשבא למצרים, נשארו מאתים ועשר, וכן היתה הגזרה: כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם (בראשית טו,יג), ולא נאמר במצרים אלא בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם; וכשנולד יצחק היה אברהם גר בארץ פלשתים; ומאז עד שיצאו ממצרים נמצא יצחק וזרעו שהן זרעו של אברהם גֵרִים, ושלשים של קודם לכן לא נמנו בגזרה, דהא זַרְעֲךָ כתיב) .

וישלח את זאטוטי בני ישראל ( במקום וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שמות כד5) ('זאטוטי' - לשון חשיבות; אבל 'נערי' - לשון קטנות, ויאמר: גרועים שלכם שלחתם לקבל פני שכינה)

ואל זאטוטי בני ישראל לא שלח ידו ( באותה פרשה עצמה; ולפי שכתבו זאטוטי תחילה - חזרו וכתבום כשמם הראשון, ולא כתבו  וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ שמות כד11)

לא חמד אחד מהם נשאתי [ במקום לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי במדבר טז15 ] (שלא יאמר חמור לא לקח, אבל חפץ אחר לקח) ;

אשר חלק ה' אלהיך אתם להאיר לכל העמים [ במקום אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם דברים ד19 ] ('להאיר לכל העמים' - שאם לא כן, יאמר: בן נח מותר בעבודה זרה, ומדרשו (עבודה זרה נה,א): להחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם) ;

(דברים יז3) וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים... אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לעובדם (שאם לא כתבו 'לעובדם' משמע 'אשר לא צויתי שיהיו ', ויאמר: אם כן אלהות הן שעל כורחו נבראו) ;

וכתבו לו ' את צעירת הרגלים (לפי שידיה קצרות וקטנות מרגליה) ' ולא כתבו לו 'את הארנבת' [ ויקרא יא6 וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם ] מפני שאשתו של תלמי 'ארנבת' שמה, שלא יאמר: שׂחקו בי היהודים והטילו שם אשתי בתורה!  



תגובות