קוד: ארבעה שומרים בתורה ובהלכה בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל:
כי":
כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר, וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ... ונקרב בעל הבית אֶל האֶלהים אִם לא שלח ידו במלאכת רֵעֵהוּ..." - שומר זה נושא באחריות הנמוכה ביותר - אחריותו היחידה היא שלא "שלח ידו", כלומר השתמש לתועלתו האישית ברכוש שהופקד אצלו; במקרה זה, הוא פטור מלשלם כאשר הרכוש נגנב (ראו הגבלת אחריות לשומר).
כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר, וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה, שבועת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רֵעֵהוּ... ולא ישלם... ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו" - שומר זה נושא באחריות גבוהה יותר - אם הרכוש נגנב ממנו, הוא צריך לשלם לבעליו; אך אם הוא מת או נטרף נשדד באופן שלא היתה לו כל אפשרות למנוע, הוא פטור מלשלם.
וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ, וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת, בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם" - השואל נושא באחריות הגבוהה ביותר - גם אם הרכוש מת או אבד באופן שלא היתה לו שליטה עליו, גם אז הוא צריך לשלם.
כסף או כלים" - חפצים מטלטלים דוממים;
חמור או שור או שה וכל בהמה" - בעלי חיים.
גם מלשון הפסוקים נראה שהפסוקים מחייבים את השומר לאחריות רבה יותר לגבי בהמות:
וגונב מבית האיש", והשומר נקרא "
בעל הבית", כי כל חובתו של השומר היא לשים את הכסף או הכלים בביתו, בין שאר חפציו (רשב"ם);
אם גנב יגנב מעמו", ולא נזכר "בית", כי חובתו של השומר היא לשמור על הבהמות בגופו, לדאוג שיהיו תמיד עמו כך שלא יאבדו ולא ייגנבו (ע"פ רש"ר הירש).
כי יתן איש אל רעהו", ומסתבר שבשתיהן מדובר באותו סוג של נתינה - נתינה בחינם.
כל תנאי שבממון קיים"; הפרשה שלנו באה לקבוע את רמת האחריות המינימלית, המוטלת על השומר גם כאשר איננו מקבל שכר, שכן אם השמירה נעשית בחינם, מסתבר שלא קדם לה משא ומתן ולא נעשה הסכם מסודר המגדיר את חובותיו של השומר.
כי יתן איש אל רעהו", ובמקרה ג היוזמה היא של השואל: "
כי ישאל איש מעם רעהו"; הוא מבקש ומקבל את החפץ מבעליו, ולכן אחריותו היא גדולה יותר.
בסוף הפרשה (סוף פסוק 14) נאמר "אם שכיר הוא - בא בשכרו
", משפט שאפשר לפרש אותו על כל המקרים המנויים בפרשתנו - אם בין אם השומר מקבל שכר תמורת שמירתו ובין אם השואל משלם שכר תמורת החפץ, הרי הוא "
בא בשכרו", הוא בא בשביל שכרו ולא עושה טובה לאף אחד, ולכן הדינים הם שונים (פירוט). ממה שכתוב כאן, ושני הצדדים לעיסקה צריכים להסכים עליהם במשא ומתן ביניהם; התורה לא מתערבת בעסקאות ממוניות שאנשים עושים ביניהם אלא רק קובעת את כללי ההגינות הבסיסיים במקרה שאין שכר.
על כל דבר פשע, על שור, על חמור, על שה, על שלמה..." ומכאן שהדין כולל גם בהמות וגם חפצים דוממים;
כי יתן איש אל רעהו... לשמור"?