מסילת ישרים - התקדמות הדרגתית במידות הטובות

קוד: מסילת ישרים - התקדמות הדרגתית במידות הטובות בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ההתקדמות הרוחנית של האדם, בקיום תורה ומצוות, צריכה להיות הדרגתית. כך לימד התנא רבי פינחס בן יאיר (ירושלמי שקלים ג ג, שיר השירים רבה א א ט):

"וכן היה רבי פינחס בן יאיר אומר: 'זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים, תחיית המתים מביאה לידי אליהו זכור לטוב'". כל אחד מהשלבים הללו נרמז בפסוק מהתנ"ך:

בעולם הרוח אפשר להתקדם בלי סוף, בתנאי שמתקדמים בהדרגה ולא מנסים לקפוץ בבת אחת למדרגה הגבוהה ביותר.
גירסה מעט שונה של המאמר נמצאת בתלמוד בבלי עבודה זרה כ: (הדגשתי את התוספות):

"אמר רבי פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים.

וחסידות גדולה מכולן, שנאמר (תהלים פט20) " אז דברת בחזון לחסידיך ". והוא חולק על רבי יהושע בן לוי, שאמר: ענוה גדולה מכולן, שנאמר (ישעיהו סא1) " רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים " - חסידים לא נאמר, אלא ענוים; הא למדת, שענוה גדולה מכול."

פינחס בן יאיר חי בארץ ישראל; כשהוא שלח את דבריו לבבל, הוא (או תלמידיו) הוסיף שלושה יסודות שיש להם חשיבות מיוחדת בגלות: לימוד תורה, זהירות מרע, ופרישות מהנאות מיותרות. היסודות הללו חשובים, כמובן, גם בארץ ישראל, אולם בארץ ישראל ישנה קדושה מיוחדת שמרוממת גם את המעשים וגם את ההנאות המותרות, שכן בארץ ישראל כל מעשה מותר וכשר תורם לבניין הארץ; ולכן בגירסה הארצישראלית אפשר להתחיל מייד במידת הזריזות, ואפשר להגיע מנקיות לטהרה בלי לעבור דרך הפרישות.

מצד שני, בגירסה הבבלית לא מופיע השלב האחרון - אליהו זכור לטוב, כי אליהו יבוא בארץ ישראל.

ספרו המפורסם של ר' משה חיים לוצאטו, מסילת ישרים, מסתמך על דבריו של פינחס בן יאיר כפי שהם מובאים בתלמוד הבבלי (פרט להחלפה בין חסידות לקדושה, שנובעת כנראה מגירסה אחרת בגמרא). מכיוון שהרמח"ל כתב את ספרו באמסטרדם שבהולנד, הוא הסתמך על הגירסה המתאימה לחיים בגלות, שבה יש מעמד מרכזי יותר לתורה, זהירות ופרישות.

תגובות