ראשי>דמויות תנכיות>יעקב אבינו>יעקב - עשו>
ראשי>פירושים על פירושים>פירושים על מדרשי אגדה>

למה חז"ל משמיצים את עשו?!

קוד: למה חז"ל משמיצים את עשו בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: עמוס

אל: שיעור

[סיפור על הרי וג'יק]

לקרוא בפנים - בראשית כה-כז

על פי פשט הכתובים רואים שעשו היה צדיק: הוא הביא לאביו מהציד שלו, אביו אהב אותו, כיוון שראה שרעות בנות כנען בעיני אביו נשא אשה שלא מבנות כנען, רצה להחזיר ליעקב את המתנות שנתן לו, הציע ליעקב להציג לו מהאנשים שלו וללכת אתו.

אבל חז"ל "מתנכלים אליו" והם טוענים שהיה רשע כבר מהבטן

  • "ויתרוצצו" (כ"ה 22) - על פי הפשט היינו מסבירים שכיוון שהיו שנים אז רבקה הרגישה שמה שהוא מוזר ולא אמור להיות כך, והקב"ה ענה לה שיש לה שני בנים בקרבה. אבל איך רש"י מפרש: ר ש"י ד"ה "ויתרוצצו" "כשהיתה עוברת על פתחי תורה... יעקב מפרכס לצאת, עוברת על פתחי ע"ז עשו מפרכס לצאת".
  • ד"ה "ממעיך יפרדו" (23) "זה לרשעו וזה לתומו".
  • ד"ה "אדמוני" (25) - עפ"י הפשט עם שער נוטה לצבע אדום, אבל איך חז"ל מפרשים "סימן שיהא שופך דמים".
  • ד"ה ויגדלו הנערים" (27): "יודע ציד" - במקום להסביר שעשו היה צדיק והיה מכבד את אביו ונותן לו מהציד שלו - חז"ל מפרשים "יודע לצוד ולרמות את אביו בפיו".
  • ד"ה "ויבא עשו מן השדה והוא עיף"(29) - במקום להסביר כפשוטו "ויבא" - שהגיע, "עיף" - צמא, חז"ל מפרשים "ויבא" - שבא על נערה מאורשה "עיף" ברציחה.
  • ד"ה "ויבז עשו"(34) - "העיד הכתוב על רשעו שבזה עבודתו של מקום".
  • ד"ה "בן ארבעים שנה"(כ"ו 34) - "... כל מ' שנה היה צד נשים מתחת יד בעליהן ומענה אותן...". אין קשר לפשט.
  • ד"ה "להביא"(כ"ז 5) - "אם לא ימצא יביא מן הגזל". במקום: הוא יביא את הציד אחרי שיצוד אותו.
  • ד"ה "החמודות"(15) - "שחמד אותן מן נמרוד". במקום: דברים נאים נחמדים כמו "איש חמודות" (דניאל י 11) "ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמודות מצרים" (שם י"א 43).
  • ד"ה "גשה נא ואמשך"(21) - "אמר יצחק בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו"
  • ד"ה "קול יעקב"(22) - "שדבר בלשון תחנונים קום נא, אבל עשו קנטוריא דבר יקום אבי". אבל באמת - מה נשמע יותר מכובד?
  • ד"ה "אל אחיך אל עשו"(ל"ב 7) - "שהיית אומר אחי הוא אבל הוא נוהג עמך כעשו הרשע", סגנון כזה מופיע פעמים רבות, לדוגמא: "על עמי על ישראל".
  • כנ"ל "מיד אחי מיד עשו"(12) - "מיד אחי שאין נוהג עמי אלא כעשו הרשע".
  • עפ"י תרגום ירושלמי עשו נתכוון לנשוך את יעקב וצוארו נעשה שן.
  • ד"ה "יש לי כל"(ל"ג 11) - "כל סיפוקי ועשו דבר בלשון גאוה, יש לי רב". מה יותר גאוה?!

חז"ל לקחו דמות כל כך טובה, ובמקום לדון אותה לכף זכות, רק משמיצים אותה ומשמיצים אותה, במגמתיות מגעילה, כדי להפוך אותה בעל כורחה של התורה ל"עשו הרשע".

לעומתו אצל יעקב ישנה מגמתיות הפוכה:

אבל, אם נסתכל שוב בפסוקים, אולי נבחין בכמה פרטים חשובים על עשו "הצדיק":

זה בדיוק התפקיד של דברי חז"ל, שלא תווצר הטעות שהייתה בתחילה. יכול להיות שקשה לראות את האמת (ואז גם לא ברור מדוע בחר ה' ביעקב ולא בעשו) , לכן מגיעים חז"ל ואומרים לנו "אל תטעה האיש הזה רוצח, גנב, נואף, רמאי וכו' " והם מרחיבים את זה לכל הכיוונים. וכן לגבי יעקב, הרי רואים שהוא צדיק לכן מסבירים את הפס' שיהיה כמה שיותר צדיק.

תגובות