קוד: עת רצון בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
כֹּה אָמַר ה': בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ, וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלוֹת שֹׁמֵמוֹת"
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ"
לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם, כִּי עֵת רָעָה הִיא"
לָכֵן כֹּה אָמַר ה': הִנְנִי חֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת רָעָה אֲשֶׁר לֹא תָמִישׁוּ מִשָּׁם צַוְּארֹתֵיכֶם וְלֹא תֵלְכוּ רוֹמָה כִּי עֵת רָעָה הִיא"
לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה, וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ"
כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם"
הֹבִישׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ! גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ גַּם הַכְלִים לֹא יָדָעוּ. לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים, בְּעֵת פְּקַדְתִּים יִכָּשְׁלוּ אָמַר ה'"
הֹבִשׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבֹשׁוּ וְהִכָּלֵם לֹא יָדָעוּ לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יִכָּשְׁלוּ אָמַר ה'" (פירוט)
הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ"
גַּם שְׂכִרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק כִּי גַם הֵמָּה הִפְנוּ נָסוּ יַחְדָּיו לֹא עָמָדוּ כִּי יוֹם אֵידָם בָּא עֲלֵיהֶם עֵת פְּקֻדָּתָם"
נֻסוּ הָפְנוּ הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת יֹשְׁבֵי דְּדָן, כִּי אֵיד עֵשָׂו הֵבֵאתִי עָלָיו עֵת פְּקַדְתִּיו"
חִרְבוּ כָּל פָּרֶיהָ יֵרְדוּ לַטָּבַח, הוֹי עֲלֵיהֶם כִּי בָא יוֹמָם עֵת פְּקֻדָּתָם"
הִנְנִי אֵלֶיךָ זָדוֹן נְאֻם ד' ה' צְבָאוֹת, כִּי בָּא יוֹמְךָ עֵת פְּקַדְתִּיךָ"
הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ"
מכאן, שיש זמנים שבהם יש סיכוי גדול יותר שיקרו דברים טובים ושהתפילות יתקבלו, וזמנים שיש סיכוי גדול יותר שיקרו בהם דברים רעים: "תנא משום רבי יוסי:
עת מזומנת לפורענות...
עת מזומנת לטובה
"
(בבלי סנהדרין קב א), "שערי תפלה - פעמים פתוחים, פעמים נעולים...
"
(דברים רבה ב יב, וראו גם
דברים רבה ב יז). במה בדיוק זה תלוי?
יש שפירשו שזה תלוי במעשיו של האדם הפרטי:
1. בכוונת הלב בתפילה: "בעת רצון - בעת תפילה שאתה
מתרצה ומתפייס לפני
"
(רש"י על ישעיהו). הפסוקים מלמדים, שה' עונה לאדם כאשר הוא מכוון את ליבו בתפילתו להתחבר אל רצון ה'.
2. בעשיית רצון ה': "בעת שתעשה
רצוני, אענה לך בזעקתך בעבור הצרה הבאה
"
(מצודות על ישעיהו, וכן מלבי"ם). "שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים,
אבל שערי תשובה לעולם פתוחים
"
(דברים רבה ב יב).
ויש שפירשו שזה תלוי במעשיהם של הציבור:
3. "אימתי
עת רצון? - בשעה שהצבור מתפללין
"
(ר' יוחנן בשם רשב"י, ור' יוסי בר חנינא,
בבלי ברכות ח א).
ויש שפירשו שזה תלוי בשעה:
4. "עת רצון - מילתא היא (חצות לילה...
עת רצון הוא)
"
(בבלי יבמות עב. (רש"י)).
5. "יתעורר האדם לשוב בתשובה שלמה בעשרת ימי תשובה, שהם
עת רצון והתפילה נשמעת בהם
" (אורחות צדיקים שער התשובה)
ויש שפירשו, שזה תלוי בשביעות רצונו של ה' באופן כללי:
6. "הצער מבטל כוונת הלב בתפילה. גם כשאדם שרוי בצער, מי שמדבר אליו או מי שמבקש ממנו לעשות עמו חסד – אין לו כוח לעשות בקשתו, וכתיב
בעת רצון עניתיך...
"
(אורחות צדיקים שער השמחה). כמו שאדם פרטי, כאשר הוא שמח ומרוצה, יש לו נטיה גדולה יותר להיענות לבקשותיהם של אנשים אחרים, כך גם ה', ישנם זמנים שבהם הוא שמח ומרוצה ויש לו נטיה גדולה יותר להיענות לבקשותיהם של המתפללים. ואכן בתקופות מסויימות הגיעו חכמי ישראל למסקנה שעכשיו היא "עת רצון":
נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה 'אמת' (כלומר: מסכים אני עמכם)... אמרו: הואיל ועת רצון הוא, נבעי רחמי איצרא דעבירה!..." (בבלי יומא סט:).
אמר להו רבי אלעזר מהגרוניא: לדידי אקריון בחלמי: 'שלם טב לרב טב מריבון טב דמטוביה מטיב לעמיה'. אמר: שמע מינה עת רצון היא - מבעי רחמי. בעי רחמי ואתי מיטרא." (בבלי תענית כד:)
"והכל אמת, דודאי יש עתים קבועים ל"עת רצון", ויש גם בלא עתים קבועים כפי גזירת מלכו של עולם.
"
(ערוך השולחן אורח חיים א).