עתק = עולה ומנותק

קוד: עתק= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

השורש עתק נזכר, בלשון המקרא, בכמה הקשרים:

א. תנועה ממקום למקום, למשל בראשית יב8: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל..."

ב. דברי גאוה ובוז, למשל תהלים לא19: "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז"

ג. הצלחה, למשל איוב כא7: "מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ, עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל"

וכן בפסוקים נוספים שבהם המשמעות לא לגמרי ברורה.

מה המשותף לכל המשמעויות? ומה המשמעות העיקרית?

1. ייתכן שהמשמעות העיקרית היא ניתוק: התנועה מהוה ניתוק מהמקום הקודם ופניה אל מקום חדש; המדבר דברי רשע אומר דברים מנותקים מהמציאות: "עתק - סרה, דבר שאינו, כמו ויעתק משם" (רש"י על תהלים לא19), או רומז בכך שה' מנותק מהעולם ואינו משגיח עליו; ובפסוקים המדברים על הצלחה, ייתכן שהכוונה להצלחה גדולה המנותקת מדרך הטבע: "עיקר עניינו בכל מקום לשון העתק [ניתוק ממקום], כי כל מקום שבא על דיבור, שמדברים עתק על ה', היינו הכחשת ההשגחה... והוא מעניין... שהוא מועתק ורחוק מברואיו; וכן פירשו חז"ל (בראשית רבה פ"א), "הדוברות על צדיק עתק = שהעתיק מבריותיו"... וכן מה שכתוב עתקו גם גברו חיל, הון עתק, היינו דבר הנעתק ומופרש מדרך הטבע" (מלבי"ם ביאור המילות על תהלים לא19).

2. וייתכן שהמשמעות העיקרית היא הגבהה: בפסוקים המדברים על תנועה, ייתכן שהכוונה לתנועה ממקום נמוך אל מקום גבוה יותר (כמו "ויעתק משם ההרה"); דברי גאוה הם דברי גבהות - "גבוהה גבוהה"; וההצלחה גם היא נמשלת לעליה במדרגות החיים.

ולפי חלק מהפירושים המשמעות היא חוזק, משמעות קרובה להגבהה: "עתק = חזק וקשה, כמו ידברו עתק" (מצודת ציון על תהלים לא19).

פסוקים

פירושים נוספים

תגובות