נוגה = אור חוזר

קוד: נגה= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, נֹגַהּ הוא מושג נרדף לאוֹר (נֹגַהּ הוא לשון זכר - האות ה היא אחת מאותיות השורש ולא ציון של לשון נקבה).

בלשון המקרא יש הבדל ביניהם: ע"פ מלבי"ם, נוגה הוא אור חוזר, אור שמגיע כאשר איננו רואים בבירור את מקורו, או אור שמגיע ממרחק רב:

נגה בטבע

אור הירח נקרא לפעמים "נוגה", כי זהו למעשה אור השמש המוחזר מפני הירח:
גם אור השחר נקרא "נוגה", כי בשחר, לפני הזריחה, לא רואים את השמש, רואים רק את אור השמש המוחזר מהאטמוספירה:
גם אור הכוכבים נקרא "נוגה" כי הוא חלש מאד ומגיע ממרחק רב, ואין אנחנו רואים בבירור את מקורו:

נגה כבוד ה'

"לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי", ולכן, בתיאורים של כבוד ה' נזכר הנֹגַהּ - האור של כבוד ה', המוחזר מהענן והערפל שמסביביו:

אין נגה

כשרוצים לציין חשכה גדולה מאד, אומרים לפעמים ש" אין נוגה " אין אפילו אור חוזר, אפילו אור מועט. בהשאלה, החשכה מציינת צרה גדולה, וכשאומרים ש" אין נגה ", הכוונה שאין הצלה אפילו בתודעה - השנים הטובות אבדו ונמחקו מהזיכרון מרוב צרות, ועל תקוה וישועה אי אפשר לחשוב:

פסוקים נוספים


פירושים נוספים

שבי"ל פירש: "ענינו בהירות והארה זכה, מראה לבנה".

תגובות