סתו = עונת החורף

קוד: סתו= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, סתיו הוא העונה שבאה אחרי הקיץ ולפני החורף; בלשון המקרא, משמעותה כנראה שונה. המילה מופיעה רק פעם אחת:
לפי משמעות המילה סתו בלשון ימינו, יש לפרש: הסתו עבר, וגם עונת הגשמים - שאחרי הסתיו - חלפה והלכה, והגיעה עונת האביב; אולם, פירוש זה אינו מתאים למגמת הפסוק - הפסוק הוא דבריו של החתן שמנסה לשכנע את הכלה לצאת החוצה כי מזג האויר נעים, ולשם כך אין צורך שיגיד שהסתו עבר - זה ידוע, הסתו כבר עבר מזמן.

מסתבר יותר לפרש שהמילה סתו משמעה "חורף"; גם בארמית, תרגום המילה "חורף" הוא "סִתְוָא" (ראו רש"י, דעת מקרא); וגם בערבית, תרגום המילה "חורף" הוא "שיתא". לפי זה, משמעות הפסוק היא: "עונת החורף הקרה עברה, וגם הגשמים פסקו; לא קר בחוץ ולא רטוב, ולכן אפשר לצאת החוצה לשדות".

האם אפשר להסיק מכאן, שאבותינו לא הכירו בקיומה של עונת הסתיו?

ייתכן; וייתכן שהם פשוט כינו אותה בשם אחר - חריש או זרע. ראו: כמה עונות יש בשנה?


תגובות