מדוע זלזלה מיכל בדוד?

קוד: מדוע זלזלה מיכל בדוד בתנ"ך

סוג: מניעים1

מאת: נורית ברוקנטל

אל: נ..נח..נח"ת ניסן ס'

לדעתי צריך להתייחס לדמויות בתנ"ך כאל יצורים אנושיים שמסוגלים לטעות להחליט החלטות חפוזות להתעצל וכו'... לכן העברתי לפני אלפים שנה את השיעור הזה במחוז ירושלים. השיעור כולו עוסק ברגשות אנושיים, ולכן בחרתי להתעלם מהיבטים הלכתיים לאומיים מדיניים והסטורים למיניהם מכיוון שהם לא רלוונטיים לנקודה שאני מתייחסת אליה.

בשמ"ב פרק ו' פס' טז' " והיה ארון ה' בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' ותבז לו בליבה". והשאלה שלי היא למה? תמיד חשבתי שמדובר בנסיכה סנובית שכל חייה הורגלה להסתכל על אנשים מלמעלה. אבל כשחשבתי על זה שוב נזכרתי שבעצם כל מלכות שאול ארכה שנתיים ומיכל חייתה את רוב חייה כאחת מהעם, ולא סתם "סתם בחורה" אלא כמו שאמר אביה " הלוא בן ימיני אנוכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי בנימין". וגם אם היא הייתה סנובית שחוששת שהתנהגותו של בעלה תביך אותה היא לא הייתה אמורה להיות נבוכה מדבר זה כי כבר ראינו בהרבה מקומות שנהוג שהמנהיג שר שירה ויוצא במחולות אחרי ניצחון גדול או דבר חשוב אחר.

הסיבה לבוז של מיכל לדעתי הוא לא בוז למעשה אלא בוז לבן-אדם עצמו. מיכל בזה לדוד בכל ליבה והייתה צריכה רק הזדמנות כדי להוציא את הבוז הזה.

כדי להסביר למה בזה מיכל לדוד אני רוצה לעבור על יחסיהם של מיכל ודוד מהתחלה.

כשמיכל הכירה לראשונה את דוד היא הכירה אותו בתור סלבריטי. בתור הבן-אדם שכולם (כולן) שרו לו " הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו". הגיבור ה"יפה עיניים" או כמו שתארו אותו " יורע נגן וגיבור חייל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר וה' עמו" (שמ"א א' יח'), ואני בטוחה שמיכל לא הייתה הבחורה היחידה שמאוהבת בו. אני בטוחה שהוא היה יכול להקים מועדון מעריצות. אבל מיכל אהבה אותו ואם אני לא טועה זו הפעם היחידה בתנ"ך שבה כתוב שאישה אוהבת גבר (ולא להפך) אבל הוא היה אמור להתחתן עם אחותה, מיכל המסכנה L אבל מירב מתחתנת עם עדריאל המחולתי ופתאום נראה שחלומה של מיכל עומד להתגשם. אבל יש מכשול. המוהר מאה עורלות פלשתים. זה נראה בלתי אפשרי. כשמיכל שמעה את זה היא בטח בכתה. אבל דוד הגיבור לא רק שהרג 100 פלשתים אלא 200 והכל בשבילה והם כן יתחתנו, איזה התרגשות! אתם יכולים לתאר לעצמכם את הציפיות של מיכל.

עכשיו תרשו לי להסתכל על הסיפור מנקודת מבטו של דוד. מיכל היא אחת מבנותיו של המלך. ספק אם הוא יודע איך היא באמת נראית אבל הוא יודע בדיוק מה זה אומר להתחתן איתה, העלאה בדרגה. וזה קטע חשוב כי כמו שאנחנו יכולים לראות את התפקידים החשובים ביותר קיבלו תמיד אנשים ממשפחת המלך (ראה אבנר דוד שאול, יואב אחינו של דוד...) דוד מאוד נרגש מהכבוד אבל לא בדיוק ממיכל, אם היא הייתה פס מתכת שמצמידים לבגד כדרגה זה היה בשבילו אותו דבר. אפילו יותר נוח.

אבל מיכל עדיין מאמינה בנישואים האלו וכששאול רוצה להרוג את דוד היא מצילה אותו ומסתכנת בכך בחייה, הרי אתם יודעים כמה "יציב נפשית" היה שאול באותו זמן, ועובדה שאח"כ הוא אפילו ניסה להרוג את בנו יהונתן שניסה לעזור לדוד. והרוח הרעה ששרתה עליו לא הייתה סוד.

ואז מתחילה תקופת הבריחה של דוד. מיכל כמובן נשארת מאחור בבית שבו בעלה נחשב לאויב. היא אולי מקווה שהוא יבוא לקחת אותה איתו אבל היא בטח מבינה שהוא במנוסה וזה יכול להיות קשה בשבילו לקחת גם אותה. ואז אביה נותן אותה לפלטי בן ליש שזה דבר שכנראה מאוד קשה לה הרי היא אישה נשואה, אפילו שאביה מתכחש לזה, והיא אוהבת את בעלה. אולי כשדוד ישמע את זה הוא יבוא לקחת אותה, הוא הרי לא ייתן שיתנו אותה לאחר? כנראה שהוא לא יכל הוא במצב מסוכן.

אני בטוחה שכשמיכל ראתה שזה שהוא בורח לא מנע ממנו להתחתן עם שתי נשים אחרות שאותן הוא כן לקח איתו וכשהן היו בסכנה הוא כן בא להציל אותן, בשלב הזה היא בטח הבינה בתור מה בעצם דוד החשיב אותה. אבל עכשיו יש לה חיים חדשים בעל חדש סיכוי להיות מאושרת. אבל זו לא שנה קלה למיכל, אביה ואחיה נהרגים ובשנתיים הבאות יש מלחמה סביב המלוכה. ואז אחרי שלוש שנים של נישואים לפלטי דוד דורש אותה בחזרה. אבל הוא לא דורש את אישתו שנאלץ לעזוב אלא את " אשתי מיכל אשר ארשתי לי במאה עורלות פלשתים" או במילים אחרות אני רוצה את האישה הזאת שמגיע לי כי קניתי אותה. די ברור שהוא לא דרש את מיכל בחזרה כי הוא התגעגע אליה והסיבה שהוא נזכר בה פתאום היא שדוד יודע שאם העם יראה שהוא בעצם בעלה של בת שאול זה יראה פחות כאילו הוא לוקח מבית שאול את המלוכה. וכך בגלל שיקולים פוליטיים דוד הורס למיכל את החיים החדשים שבנתה עם איש שאוהב אותה ושבניגוד לדוד היה עצוב מאוד שנלקחה ממנו " וילך אישה הלוך ובכו אחריה עד בחורים". באותו זמן כבר למיכל לא היו אשליות בקשר לדוד והאהבה שהיא אהבה אותו פעם התחלפה לבוז עמוק. וברגע אחד היא הוציאה את כעסה ולגלגה על דוד ואמרה לו " מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הריקים". דוד כמובן לא חשב למה מיכל מרגישה כך כלפיו, בעצם לא היה אכפת לו איך היא מרגישה כלפיו, בכול הנוגע לו היא כבר מילאה את ייעודה - המלוכה אצלו ומצידו שתרגיש מה שבא לה. אבל באותו רגע הוא נפגע ולכן ענה את התשובה הכי מרשעת שאפשר לענות לאישה שכל משפחתה נהרגה: " לפני ה' אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצוות אותי נגיד על עם ישראל ושיחקתי לפני ה'". דוד ממשיך ביחס חסר הרגש שלו למיכל. אבל סוף הסיפור הוא המזעזע ביותר: כידוע למיכל לא היו ילדים עד יום מותה, אבל הכתוב מספר על חמישה ילדים שילדה לעדריאל המחולתי (בעלה של מירב) וכמעט כל הפרשנים אומרים שהיו אלה ילדיה של מירב אבל בגלל שמיכל גידלה אותם נכתב שהם ילדיה. ובאמת מה כבר היה לה חוץ מהילדים האלה שהיא גידלה כמו ילדיה? וכאשר הגבעונים דורשים להסגיר את צאצאי שאול דוד חס על ילדו של יהונתן חברו אבל על אשתו שגרם לה כ"כ הרבה סבל והיא עקרה לא חס, ונתן לגבעונים להרוג אותם.

נ.ב. יש לי קושי רציני עם הקטע של הסגרת צאצאי שאול לגבעונים אשמח מאוד לשמוע אם יש מישהו שיכול להבהיר קצת את הנושא.

תגובות