קוד: מתי להרוג כדי למנוע חטא בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
מצוות "לא תרצח
" חלה על כולם - גם על פושעים שנתפסו, ואסור לרצוח אותם עד שהם עומדים לדין ונגזר דינם למוות. אך יש מקרים מיוחדים, שבהם מותר להרוג אדם ללא משפט, כדי למנוע ממנו לעבור עבירה:
א. אדם שמתכוון לרצוח את חבירו - מותר להרוג אותו כדי למנוע את הרצח. דין זה נלמד מהפסוק שנאמר על גנב (שמות כב1): "אם במחתרת יימצא הגנב - והוכה ומת, אין לו דמים
": גנב שבא במחתרת (בסתר), מתכוון גם להרוג את בעל הבית אם יצטרך, ולכן מותר להרוג אותו (רש"י). יש גם הגיון מוסרי בדין זה - אדם שמתכוון לרצוח, אינו מאמין במצוה "לא תרצח", ולכן המצוה לא חלה עליו.
ב. אדם שמתכוון לאנוס אישה, כאשר יש באונס גילוי עריות (כשהאישה נשואה, נידה או קרובת-משפחה של האנס - כלומר כמעט בכל המקרים) - מותר להרוג אותו כדי למנוע את האונס. דין זה נלמד מהפסוק שנאמר על אונס נערה מאורשה (דברים כב27):
"וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ
" - מכאן שאם יש לה מושיע, הוא רשאי להושיע אותה בכל דרך אפשרית, גם על-ידי הריגת האנס
(כך למדו חז"ל בספרי) .
באותה פרשה נאמר (דברים כב26) "כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ, כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה
", כלומר - אונס שיש בו גילוי עריות הוא חמור כמו רצח, הנזק שנגרם לנאנסת חמור כמו מוות. לכן זה הגיוני שבשני המקרים מותר להרוג את הרודף. ראו
ייהרג ואל יעבור.
ג. אדם שעובר עבירות מסויימות לעיני כל ישראל, בהפגנתיות ובהתרסה נגד ה' ותורתו - מותר (לא חובה) להרוג אותו בשעת מעשה כדי למנוע את חילול שם ה'. דין זה נלמד ממעשה פינחס, שהרג את זמרי שבעל מדיינית (במדבר כה), למרות שבדרך-כלל מי שבועל מדיינית אינו חייב מיתה. ראו קנאים פוגעים בו.
בכל המקרים האלה, מטרת ההיתר היא למנוע את ביצוע העבירה; אם העבירה כבר נעשתה (הנרדף כבר נרצח, הנרדפת כבר נאנסה וכו') - אסור להרוג את הפושע, אלא יש להביא אותו למשפט.
ראו גם: