קוד: מבנה איכה בתנ"ך
סוג: מבנה2
מאת: מתניה ידיד
אל:
מידי שנה, כשאנו קוראים את מגילת איכה ב-ט' באב, נראה לנו, כי זאת מגילה ללא תקווה, ספר שלם ללא נחמה, רק קינות ואבל על החורבן. תיאורים מחרידים על גודל הזוועה ללא אור בקצה המנהרה.
אך למי שיעיין היטב מבין השיטין של מגילת איכה יגלה כי ירמיהו – מחבר המגילה – הכניס בתוך המגילה, בתוכנה ובצורתה, את דברי הנחמה שלו.
דברי הנחמה משולבים בתוך פרקי הקינות. הם שזורים זה בזה. ומי שילמד היטב את מגילת איכה יראה בה מגילת קינה ונחמה גם יחד.
אנו, במאמרנו, נתמקד בעיקר בצד ה"טכני" של המגילה, בסדר הפסוקים והפרקים ודרכם נגיע לתוכן המגילה.
סדר המגילה:
פרק ראשון
: 22 פסוקים מסודרים לפי א"ב.
פרק שני
: 22 פסוקים מסודרים לפי א"ב חוץ מהאות "פ" שקודמת לאות "ע".
פרק שלישי
: 66 פסוקים - 3 פעמים א"ב - ובכולם האות "פ" קודמת לאות "ע".
פרק רביעי
: 22 פסוקים לפי א"ב אך "פ" קודם ל "ע".
פרק חמישי
: 22 פסוקים ללא סדר ברור.
מה משמעות של פרק המסודר לפי ה- א"ב? מדוע בשלושת הפרקים האמצעיים מקדים ירמיהו את האות "פ" לאות "ע"? מדוע לפרק החמישי אין סדר כלל?
ישנן פרקים נוספים בתנ"ך המסודרים בסדר ה- א"ב. בתהלים ובמשלי. נצטרך להבין גם שם מדוע בחר המסדר לערוך פרקים אלו דווקא בצורה זו.
האותיות הן לכאורה בסך הכל סימון גרפי לעיצורים. הן סימונים להבעת קול ושפה. הן חסרי משמעות כשלעצמן. אבל במבט מעמיק יותר נראה שיש להם משמעות עמוקה הרבה יותר.
העולם נברא בעשרה מאמרות כפי שכתוב במשנה באבות. זאת אומרת, העולם נברא ע"י דיבור! "ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור" לא היה צריך שום דבר מלבד הדיבור. דיבורו של הקב"ה הוא הוא המעשה. גם אנו נצטווינו לקיים את העולם ע"י דיבור: "ושננתם לבניך ודברת בם" - "שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן". הדיבור הוא הדבר המייחד את האדם מהבהמה והוא מאפשר קשר אנושי ברור בין אדם לחברו.
אבל, כל הכח של הדיבור נוצר מהאות. אין דיבור ללא אות. אין יכולת לבטא, לדבר, לתקשר, ללא האותיות. אדם שאיננו יכול להתבטא בצורה זו הוא חסר.
במילים אחרות, גם ה"מאמרות" שבהם נברא העולם היו מורכבים מאותיות. האותיות האלה הן אלה שיצרו את העולם שלנו.
כשירמיהו כותב את מגילת איכה, הוא נאלץ לתאר את חורבן בית המקדש. חורבן בית המקדש הוא ירידה של העולם כולו. העולם נחרב במידת מה כאשר נחרב בית המקדש. ואז, יש בלבול באותיות! הסדר של האותיות כבר לא נשמר. אבל זה לא קורה בבת אחת. זה קורה בשלבים.
פרק ראשון במגילת איכה
מתאר את שלב הירידה הראשון. בית המקדש עוד קיים.
האותיות עוד כסדרן. ואז בזמן בכיית הדורות,
בפרק שני
מתחילות האותיות להתבלבל. אבל שתי אותיות בדווקא. הפ"א והעי"ן. וחז"ל מסבירים במסכת סנהדרין (ק"ד עמוד ב') שמפני המרגלים הוחלפו האותיות הללו: "שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם". הפה שלהם קדם לעין. כאן נמצא תחילת החורבן. כשיש שימוש לא נכון בדיבור, באותיות. אדם לוקח את הכח המרכזי שלו כאדם ומשתמש בו להחרבת העולם במקום לבניינו.
בפרק שלישי –
הסדר נכפל שלש פעמים. מה משמעות ההכפלה של ה –א"ב?
הכפלת ה – א"ב שלש פעמים בפרק זה יוצרת את המספר 7 במגילה כולה. הכיצד?
אם תמנו את כל ה – א"ב שיש במגילת איכה תגלו שיש במגילה 7 פעמים את ה- א"ב. שבע כידוע, הוא המספר של הטבע. שבעת ימי השבוע. זהו הסדר הטבעי של העולם. פרק שלישי הוא הפרק שמתחיל לקרב אותנו אל הגאולה. אל הטבע. אל הסדר הקודם שהיה לפני חורבן בית המקדש. כמוהו
פרק רביעי
. בפרק שני ירדנו בסולם ובפרק רביעי אנו חוזרים לאותה מדרגה של פרק שני רק שהפעם בכוון העולה.
ואז, מגיע
פרק חמישי
. פרק חמישי הוא המבולבל בפרקים. הוא דורש סדר אחר. שמעתי מאבי מורי שאת הפרק הזה עתיד לסדר המשיח. הוא לא יגנוז את המגילה הזאת אלא יסדר אותה בסדר חדש. הוא יחזיר את האותיות למצבם הנכון ומתוך כך, את העולם כולו לסדר המתאים שלו.
מגילת איכה היא ירידה ועלייה. קינה ונחמה. סדר האותיות שבהן נברא העולם מסודרות לפי המצב באותה השעה. ירמיהו כנביא יודע את זה. והוא מסדר אותן בכל פרק בסדר שונה.
ירמיהו אמנם מסיים את המגילה בלשון פורענות, זהו מצבו כרגע: "כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד" אבל אנחנו מסיימים בלשון גאולה:
"השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם"