היהודים הפרוזים חגגו את פורים לפני מרדכי ואסתר

קוד: ביאור:אסתר ט19 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

בימינו חג פורים כולל שני ימים - הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון חוגגות ב-15 באדר, ושאר המקומות חוגגים ב-14 באדר.

אולם במגילת אסתר מסופר על שלב מוקדם יותר:

אסתר ט19: " על כן היהודים הפרוזים, הישבים בערי הפרזות, עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו "

פסוק זה נכתב עוד לפני שנאמר שמרדכי ואסתר קבעו את החג לדורות; מייד לאחר נס פורים החליטו היהודים הפרוזים (כלומר היהודים היושבים בערי הפרזות, היהודים הגרים בערים ללא חומה) לחגוג את חג פורים ב-14 באדר; הם עשו זאת מיוזמתם, ללא התערבות של מרדכי ואסתר (לפירושים נוספים ראו  שלבים בקביעת חג הפורים).

מדוע דווקא היהודים הפרוזים קבעו חג לפני שאר עם ישראל?

1. ייתכן שסכנת ההשמדה היתה גדולה יותר ליהודים שישבו בערי פרזות, ללא חומה שתגן עליהם, ולכן דווקא הם החליטו לקבוע חג לדורות: "וכשציוה אחשוורוש להשמיד להרוג ולאבד, היו הפרזים והעיירות שאין להן חומה סביב בספק וסכנה גדולה... יותר מן המוקפין... לפי שהיה הנס גדול בפרזים והיה עליהם הסכנה יותר " (חידושי רמב"ן על מגילה ב.).

2. וייתכן שבערים המוקפות חומה, שבהן הצפיפות גדולה יותר, ולכל יהודי ישנם שכנים גויים שגרים לידו, חששו היהודים לחגוג את ניצחונם בגלוי, ולכן לא חגגו עד שמרדכי ואסתר חייבו אותם.

3. וייתכן שהפסוק הוא מקוצר, ולמעשה גם היהודים בערים המוקפות חומה קבעו לעצמם חג באופן ספונטני ב-15 באדר, וזה לא נכתב כי אפשר להבין את זה מתוך ההקשר, כמו שהסיקו בתלמוד בבלי, מגילה ב:, לגבי החג שאנו חוגגים היום.  (נראה שכך פירש הר"ן על הרי"ף שם, וכנראה גם רוני גולדברג בדף קשר 694: "לפי הסברנו, המציאות והמנהג בקרב העם היו לחגוג יומיים ").

 

תגובות