ברבות הטובה - רבו אוכליה

קוד: ביאור:קהלת ה10 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

עד כמה העשירים נהנים יותר מהחיים? אחד העשירים הגדולים ביותר בתולדות עמנו, שלמה המלך, כתב:

קהלת ה10: "בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה - רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ, וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ? כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו" (קרי)

אדם שיש לו הרבה מאד כסף ורכוש, לא יכול לאכול את כולו בעצמו; כאשר הוא רוצה להשתמש בכספו, הוא בהכרח מאכיל גם אנשים אחרים, למשל: אם הוא הולך למסעדת-יוקרה, הוא מפרנס את הבעלים והמלצרים; אם הוא בונה בית, הוא מפרנס את הבנאים; אם הוא מקים עסק, הוא מפרנס את העובדים, וכו'.

ככל שיש לאדם יותר רכוש, כך ישנם יותר אנשים שנהנים מהרכוש שלו: ברבות הטובה - רבו אוכליה.

אם כך, מה הרווח של בעל הממון? ומה כשרון לבעליה? - כי אם ראות עיניו: בעל הממון יכול לבחור, לפי ראות עיניו, את מי להאכיל, ומה לבקש ממנו בתמורה. ההון נותן לבעליו שלטון והשפעה, אבל הוא לא נותן לו הנאה גדולה יותר מההנאות היסודיות של החיים.

מקורות ופירושים נוספים

חז"ל פירשו את הפסוק, המדבר על עשיר בשר ודם, כמשל לעשיר הגדול ביותר - הקב"ה: "ברבות הטובה - כשישראל מטיבין מעשיהם, רבו אוכליה - מתן שכר המצות, ומה כשרון לבעליה - להקב"ה בכל הטבת מעשיהם? - כי אם ראות עיניו - שרואה שהם כפופים לו, ונחת רוח לפניו, שאמר ונעשה רצונו.

וכן לעניין הקרבנות: ברבות הטובה - שמביאים נדבות הרבה, רבו אוכליה - רבו הכהנים אוכליה, ומה כשרון לבעליה - לפני הקב"ה, כי אם ראות עיניו - שאמר ונעשה רצונו" (רש"י, תלמוד בבלי מנחות קי א).

ראות עיניו

1. פירשנו שבעל הרכוש נהנה מכך שאמר ונעשה רצונו, כמו שפירש רש"י למעלה, וכמו בפסוקים הרבים הכוללים את הביטויים "טוב בעיני-" או "ישר בעיני-" (למשל דברים ו18: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאֶתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ").

2. ויש שפירשו שהכוונה לראיה ממש - בעל הרכוש נהנה לראות שיש לו הרבה רכוש, ולא יותר: "ברבות הטובה - בעת שהטובה מתרבה בבן אדם, והצלחתו מרובה, הדרך הוא אשר רבים באים לאכול מן הטובה ההיא, ונשאר אם-כן חסר טובה כשהיה. ומה כשרון לבעליה - ומהו הטובה הבאה לבעל הטובה המוצלח - רק מראה עיניו, אשר ראה את הטובה, ולא עוד, הואיל ולא נשאר בידו" (מצודות).

3. ויש ששילבו בין הפירושים - בעל הרכוש נהנה לראות שיש הרבה אנשים שמבקשים ממנו לתת להם מרכושו: "ברבות הטובה רבו אוכליה, ובכן הוא מרבה על עצמו מחשבות לפרנס את כולם, ואין לו תועלת בכל זה כי אם ראות עיניו - שהוא שמח בראותו רבים מחלים פניו וניזונים ממנו" (ספורנו),

4. ובתרגום: "ומה הנאה אית למרהא דיצברינה - אין לא יעביד ממנה טבותא, בגין די יחזי בעלמא דאתי יהבית אגרהא בעינוי" - בעל הרכוש נהנה רק כאשר הוא עושה חסד ברכושו, ואז הוא זוכה לראות את השכר המגיע לו לעולם הבא; ודומה לזה בפירוש תעלומות חכמה.

כדי לעשות חסד דרוש כשרון, לתת לכל אחד את המתאים לו ביותר (ע"פ גליה).

הביטוי "ראות עיני-" מופיע בתנ"ך, עד כמה שידוע לי, רק עוד פעם אחת, ישעיהו מד18: "לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם".

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

תגובות