מי שמשקיע - צריך להשפיע

קוד: ביאור:קהלת י9 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

קהלת י9: "מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם, בּוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם"

1. ע"פ ר' יוסף קרא, יעצב מלשון עצב = צער, יסכן מלשון סכנה: "מסיע אבנים - פעמים שהם באים לו לעצבון, כשם שהוא אומר (במשלי כו-כז) "כורה שחת בה ייפול וגולל אבן אליו תשוב";  וכן בוקע עצים ייסכן בם - לשון סכנה, פעמים חוטב עצים ונשל קיסם מן הבקעת והכה אותו ומת"; וכן פירשו ר' ישעיהו מטראני, JPS. וש' ל' גורדון הביא גם פירוש ש- ייסכן מלשון סכין - ייחתך בם; בכל מקרה, הפסוק מדבר על סכנות בעבודה, כמשל לכך שכל אדם מקבל את תוצאות מעשיו. 

2.ע"פ רש"י, יעצב מלשון עצבון = עבודה, יסכן מלשון סוכנת = מחממת (גם בערבית השורש "סחן" משמעו "חום"; גם המאכל חמין נקרא בערבית סחינה): "מסיע אבנים ממחצבתם בהרים מתיגע להם: יעצב - לשון יגיעה, כמו (בראשית ג) בעצבון תאכלנה, כלומר: כל אדם, לפי מלאכתו - עצבונו; אף עושה רעה לפי זריעתו יקצור: יסכן בם - יתחמם בם, כמו (מלכים א א) ותהי לו סוכנת; אף העוסק בתורה ובמצות, סופו ליהנות מהם"; וכן פירש רשב"ם.

3. לכן נראה לי, שבפסוק זה, יעצב מלשון עיצוב = פיסול; יסכן מלשון מסכנות = אסמי תבואה; והפסוק כולו הוא חיובי - המתאמץ ומסיע אבנים ממחצבתם, יוכל לעצב בהן מבנים ופסלים לפי רצונו; המתאמץ ובוקע עצים - יוכל להשתמש בהם לבניית אסמי תבואה; בקיצור: מי שעושה את העבודה - הוא שצריך לקבוע איך להשתמש בתוצאותיה.

תגובות