התבונה היא מתנה מה'

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ב6 כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה,

 סגולות

- אם תתאמץ - תצליח להבין הכל! כי ה' נתן לאדם, כאשר נפח נשמת חיים מפיו לתוך גוף האדם, גם את הכישורים היסודיים של חכמה, דעת ותבונה; והוא ממשיך ונותן כשרונות אלו בכל רגע ורגע, למי שמתאמץ להשיג אותם.    וכיוון שהכישורים הללו באים מה', יש להתייחס אליהם בחרדת-קודש ולהשתמש בהם ביושר ותום-לב, כי -

 מצודות

כי ה' יתן לך חכמה מפיו - יגלה לך מסתרי החכמה, כאילו מפיו יאמר לך.


 הקבלות

החכמה והתבונה תלויות בה', ולכן מי שרוצה להשיג אותן צריך לא רק ללמוד ולהשקיע, אלא גם לבקש רחמים מה' (ר' יהושע בן חנניא, בבלי נידה ע:, וכן בתפילה קודם הלימוד שחיבר האר"י).

1. כך עשה שלמה לפני שענה לשאלותיה של מלכת שבא: " אמרה לו 'אתה הוא שלמה, ששמעתי עליך ועל מלכותך ועל חכמתך?', אמר לה 'הן', אמרה לו 'חכם גדול אתה, אלא אם אני שואלת ממך דבר אחד, אתה משיב לי?', אמר לה כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה " (מדרש משלי א א).

2. וכך קבע האר"י בתפילה קודם הלימוד שתיקן לומר לפני שלומדים תורה.

3. פסוק דומה נמצא בדברי דניאל, אחרי שה' גילה לו את חלומו של מלך בבל, דניאל ב21: "וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא, מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין; יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין, וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה". מכאן, שראוי להתפלל גם תפילת-הודיה אחרי הלימוד.

 דקויות

הפסוק בהקשרו

ניתן לפרש את הפסוק בהקשרו בשתי דרכים - נימוק לקטע הקודם או נימוק לקטע הבא:

1. נימוק לקטע הקודם: "אם לבינה תקרא... אז תבין יראת ה'... כי ה' יתן חכמה". אם תשקיע ותעורר את הכישורים השכליים שלך, אז תצליח להבין גם את הרעיון הנשגב ביותר של יראת ה', שהרי ה' הוא שנתן לך את החכמה ואת כל שאר הכישורים השכליים שבעזרתם אתה מבין דברים.    הפסוק רומז ליצירת האדם - לרגע שבו ה' נופח נשמת חיים מפיו לתוך גוף האדם (מדרש משלי); באותו רגע, ה' גם נותן לאדם את הכישורים היסודיים של חכמה, דעת ותבונה; והוא ממשיך לתת לו כשרונות אלו בכל רגע ורגע. כל שנשאר לאדם לעשות הוא, לעורר את אותם כוחות רדומים, ולהתגבר על הכוחות האחרים של פתיות, ליצנות וכסילות. אם יעשה כך, יוכל לדעת ולהבין גם את הדברים הנשגבים ביותר, כדברי חז"ל "יגעת ומצאת - תאמין!".

2. נימוק לקטע הבא: "כי ה' יתן חכמה... יצפון לישרים תושיה... לנצור אורחות משפט...":  ה' הוא הנותן לאדם חכמה, והוא המלמד את האדם מפיו ונותן לו את הכישרון להשיג דעת ותבונה. רק מי שישתמש בהם ביושר ובתום-לב יזכה להשיג את הכשרונות המתקדמים יותר, שה' צופן ושומר לישרים:
"ואם השגתך קצרה וקטנה, הנה הודעתיך נאמנה -
אם תשים לבך לעבודה לשמה, ותכוין אל הדרך הנכונה -
כי הוא יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה
" (עקדת יצחק הקדמה).

 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות