לא להרפות מהמוסר

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   סיכום 
ד13 הַחֲזֵק בַּמּוּסָר, אַל תֶּרֶף; נִצְּרֶהָ, כִּי הִיא חַיֶּיךָ!

 סגולות

החזק והתמד ללמוד דברי מוסר, המעוררים אותך לשים לב לחסרונותיך ולהסיר אותם, אל תרפה מהלימוד הזה גם כשהוא קשה;     כך תנצור (תשמור ותטפח) את נפשך, כי היא חייך.

 מצודות

החזק במוסר, אל תרפה ידך ממנו;   נצרה, כי היא חייך.


 עצות

מוסר הוא לימוד שבו האדם מותח ביקורת על עצמו ומחולל בעצמו שינויים כואבים.   החזק במוסר = התחזק והתמד בלימוד זה, גם אם הוא קשה וכואב, אל תרף - אל תרפה, אל תישבר באמצע!

נצירה = שמירה פעילה, השגחה;   נצרה - שמור והשגח היטב על אותה למידה , כי היא חייך - כי בה תלויים חייך הרוחניים: "משל לאחד מושלך לתוך המים, הושיט הקברניט את החבל ואמר לו 'תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים!'. אף כך אמר להם הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם מדובקין במצות, "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום". וכן הוא אומר, החזק במוסר אל תרף, נצרה כי היא חייך" (במדבר רבה יז ו). "והנמשל: אנו נמצאים בעולם חומרי, קיימת סכנה שהאדם יטבע בעולם החומר. על כן מושיט לנו הקב"ה את חבל הערך, את חבל הנצח. וזוהי התורה ומצוותיה" (מתוך שיחה של הרב חיים דרוקמן, עניינם של התורה והמצוות, היחס לתורה ומצוותיה).

כי היא חייך - כי היא משמעות החיים: "כי מה שהאדם חי הוא כדי לשבור מה שלא שבר עד הנה אותה המידה, לכן צריך להתחזק, ואם לא יתחזק - למה לו חיים?!" (הגאון מווילנה).

לימוד התורה לא מספיק - מי שלומד תורה בלי מוסר, עלול לאבד את מידותיו הטובות (הרב צוריאל על פרשת קרח). "ובפרט בזמנינו... צריכים להתחזק מאד בלימוד המוסר, כי רק על ידי לימוד זה יכול כל אדם להחזיק מעמדו שלא יתמוטט. ומשל למה הדבר דומה? למי שמהלך בדרך, ונעשה רוח סערה גדולה, אם לא יתחזק להתעטף היטב בבגדיו, אזי עלולה הסערה לפשוט ממנו את כל בגדיו, עד שיישאר ערום... ועל-כן ראוי ונחוץ לקבוע בכל הישיבות עת קבוע ללימוד המוסר בכל יום..." (החפץ חיים, בית ישראל, מאמר לראשי הישיבות)

" החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך, ודרך חיים תוכחות מוסר, "כצורך האדמה למטר כן צורך האדם למוסר". לכל מערכת מתוקנת בעולם יש מערכת בקרה, בלי בקרה זה אבדון, למדינה למשל יש מבקר מדינה מכיוון שהביקורת מקדמת, הביקורת מתקנת ואילו לדבר החשוב ביותר בעולם אין מערכת בקרה ומי זה? האדם בעצמו! מה שהוא רוצה הוא אוכל, מה שהוא רוצה הוא מדבר, מה שהוא רוצה הוא לובש, לאן שהוא רוצה הוא הולך "אף אחד לא יגיד לי מה לעשות", בוודאי שהוא לא טועה, הוא מאה אחוז...‎ שלמה המלך ע"ה אומר: החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך, שלמה המלך החכם מכל האדם אומר: החזק במוסר, אל תעזוב מוסר, אל תעזוב ביקורת, נצרה כי היא חייך, החיים תלויים שלך תלויים בזה, בלי ביקורת זה התאבדות, זה אבדון, אתה יורד לדרגת בהמה וגרוע מזה! כמו כן אומר שלמה המלך: "ודרך חיים תוכחות מוסר ", אם אתה רוצה דרך סלולה בחיים, דרך מתוקנת - "תוכחות מוסר ", אתה חייב ביקורת.‎ "כצורך האדמה למטר כן צורך האדם למוסר", כמו אדמה בלי גשם כולה בקעים, כולה קוצים, כולה חרולים ככה אדם שאין בו מוסר נעשה מושחת, נעשה פרא אדם ואנחנו רואים היום על כל צעד ושעל את אלה שהולכים בדרכה של תורה, את אלה שהולכים לשיעורי תורה, את אלה שהולכים לשיחות מוסר, תראו את ההתנהגות שלהם, תראו את ההופעה שלהם, את הדיבורים שלהם, תראו את הבתים שלהם - רואים מלאכים!... ‎" (מתוך דרשה של הרב דניאל זר).

 הקבלות

בפסוקנו נאמר כי היא חייך על התורה, ובתורה נאמר כי הוא חייך על ה', דברים ל20: "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם".    וכן נאמר בדברים ד4: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (פירוט).

 דקויות

החזק במוסר אל תרף

מוּסָר הוא לימוד שבו האדם מותח ביקורת על עצמו ומסיר מעצמו מידות רעות.   המוסר כרוך לפעמים גם בייסורי-נפש (כמו מַסּוֹר - כואב אבל מעצב את האישיות. גליה). לכן ההורים מחזקים את בנם ואומרים לו:  החזק במוסר - התחזק והתמד בלימוד זה, גם אם הוא קשה וכואב. אל תֶרֶף - אל תַרְפֶּה, אל תישבר באמצע!

לימוד התורה לא מספיק - מי שלומד תורה בלי מוסר, עלול לאבד את מידותיו הטובות. "ובפרט בזמנינו... צריכים להתחזק מאד בלימוד המוסר, כי רק על ידי לימוד זה יכול כל אדם להחזיק מעמדו שלא יתמוטט. ומשל למה הדבר דומה? למי שמהלך בדרך, ונעשה רוח סערה גדולה, אם לא יתחזק להתעטף היטב בבגדיו, אזי עלולה הסערה לפשוט ממנו את כל בגדיו, עד שיישאר ערום... ועל-כן ראוי ונחוץ לקבוע בכל הישיבות עת קבוע ללימוד המוסר בכל יום..." (החפץ חיים, בית ישראל, מאמר לראשי הישיבות).

נצרה כי היא חייך

1.לפי הפשט, נִצְּרֶהָ - מהשורש נצר, שעניינו שמירה פעילה, השגחה וטיפוח, כמו במשלי כז18: "נֹצֵר תְּאֵנָה - יֹאכַל פִּרְיָהּ" (פירוט).   אדם שיש לו עץ-פרי המספק לו פירות למחייתו, חייב לנצור ולטפח אותו כל הזמן, להשקות ולגזום ולא להרפות למרות הקושי.

לכל אדם יש נפש שצריך לנצור ולטפח, להשקות אותה במידות טובות ולגזום ממנה מידות רעות. הדרך לעשות זאת היא על-ידי לימוד מוסר. בניגוד לעץ-פרי שרק נותן אוכל, הנפש היא החיים עצמם, ולכן קל וחומר שיש לטפח אותה ולא להרפות למרות הקושי. נצרה - כי היא חייך.

2. ועל-דרך הדרש, נִצְּרֶהָ - כמו נִצְרָה של פצצה (גליה). בנפש האדם יש כוחות-חיים עצומים, אולם אם אינו יודע לכוון אותם למקום הנכון - הם עלולים "להתפוצץ" ולהרוס אותו.  תורת המוסר ועבודת המידות מלמדת את האדם להחזיק בהגה השליטה העצמית.  היא כמו נִצְרָה השומרת על כוחות החיים של האדם ומאפשרת לו לנתב אותם למקום חיובי.

כי היא חייך - מי היא?

בקריאה ראשונה נראה שהמילה היא אמורה להתייחס למוסר שנזכר בתחילת הפסוק, אולם מוסר - לשון זכר, והיא - לשון נקבה! כמה פירושים:

1. היא = הנפש שלך, שצריך לנצור ולטפח ע"י לימוד מוסר; כך פירשנו למעלה. ודומה לכך פירש הגר"א: היא = מידת הנפש שצריך לתקן: "כי מה שהאדם חי, הוא כדי לשבור המידה שלא שבר עד הנה, לכן צריך להתחזק.   ואם לא יתחזק - למה לו חיים?!" (הגאון מווילנה).

2. היא = החכמה, שגם בה צריך להחזיק, משלי ג18: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (פירוט).  "שעל-ידי החזקת המוסר - יישמרו חקי החכמה בלבו, כי היא חייך, כי החכמה היא חיי הנפש... וזולתה לא תחיה חיים נפשיים, רק חיים בהמיים שאינם חייך - אינם חיי האדם" (ע"פ מלבי"ם).

3. היא = התורה (רש"י, רלב"ג), שיש בה דברי מוסר המכוונים את האדם לחיים, משלי ו23: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר" (פירוט).   התורה נמשלה לחבל-הצלה, שצריך להחזיק בו ולא להרפות, כדי שלא לטבוע:  "משל לאחד מושלך לתוך המים, הושיט הקברניט את החבל ואמר לו 'תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים!'... " (במדבר רבה יז ו).  "והנמשל: אנו נמצאים בעולם חומרי, קיימת סכנה שהאדם יטבע בעולם החומר. על כן מושיט לנו הקב"ה את חבל הערך, את חבל הנצח. וזוהי התורה ומצוותיה" (מתוך שיחה של הרב חיים דרוקמן, עניינם של התורה והמצוות, היחס לתורה ומצוותיה).

 פרק ד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות