אל תתן לאשה זרה לעשות לך עיניים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ו25 אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, וְאַל תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ;

 סגולות

היזהר מאשה אחרת,

אל תחמוד (תתאווה) לראות את יופייה או לדמיין אותו בלבבך,

ואל תתן לה לקחת את המבט שלך בעפעפיים שלה, כשהיא "עושה לך עיניים" -

 מצודות

אל תחמוד יופיה בלבבך, ואל תקח לבך להיות נמשך אחריה על-ידי רמזי עפעפיה -


 עצות

יש לי ערך שחשוב לי מאד לשמור עליו, אבל אני לא מצליח (לדוגמה: חשוב לי להיות רגוע אבל לפעמים אני לא מצליח להתגבר על הכעס; חשוב לי לרזות אבל אני לא מצליח לעשות דיאטה; חשוב לי לשמור שבת אבל אני לא מצליח להתגבר על הפיתוי ללכת לשחק כדורגל עם החבר'ה...). מה לעשות?

אחת מעצות החכמה היא: לעשות סייגים, כלומר, גדרים ומגבלות שירחיקו אותך מהדבר שאת/ה רוצה להימנע ממנו.

כך, הקטע שלנו, העוסק בהתרחקות מזנות וניאוף (שהן משל לכל התאוות והיצרים), ממליץ, לא רק שלא לשכב עם אישה זונה או נואפת, אלא גם:

  • לא לחשוב עליה, על יופיה ועל המבט המפתה שבעיניה; לא לומר בלבבך "כמה שהיא יפה וחמודה" (פסוק 25): "אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, וְאַל תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ";
  • לא לבוא לבקר אותה ולא ליגוע בה (פסוק 29): "כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ".

הפסוקים (פסוקים 27-28) מסבירים את התועלת שבשני הסייגים הללו -

 הקבלות

לא - אל

בתורה נאמר, שמות כ13: "לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ" (וכן בדברים ה17);   אך בפסוקנו נאמר "אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ".

לא תחמוד הוא איסור מוחלט;   אל תחמוד הוא עצה טובה.

האיסור המוחלט מתייחס לאשת רעך עצמה, והעצה הטובה מתייחסת ליופייה בלבד.

אסור לגמרי לחמוד את אשת הזולת עצמה, כלומר לעשות תכניות איך להגיע אליה ואיך להשיג אותה.   הפסוק שלנו ממליץ לעשות סייג לתורה, ולא לחמוד אפילו את היופי שלה: לא להגיד "הלוואי שהיתה לי אישה יפה כמוה", או "הלוואי שאשתי הייתה יפה כמוה".

סייגים

החובה לעשות סייגים נרמזת כבר בתורה, ויקרא יח30: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" - מהחזרה על השורש "שמר" למדו חז"ל שיש להוסיף שמירה מעבר לשמירה שה' ציווה בתורה: "עשו משמרת למשמרתי" (ספרא שם, יבמות כא.). וכן בפסוק הקודם, "לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע, מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה".

סייגים נוספים שנזכרו בספר משלי:

- סייג לחריצות, משלי כד27: "הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ" (פירוט).

- איסור ייחוד, משלי ה8: "הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ, וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ" (ראו: איסור ייחוד בתורה ובספר משלי).

וחכמי הכנסת הגדולה אמרו: "ועשו סייג לתורה" (משנה ‎אבות א א)

ראו גם: זהירות מחומרות מוגזמות / הרב יוסף כרמל, ראש כולל ארץ חמדה.

 דקויות

אפשר לפרש את הפסוק בהקבלה לפסוק הקודם:

כנגד אשת רע, שאינה מנסה לפתות, אמר אל תחמוד יופיה בלבבך: "כי החמדה - אין לה פיתוי, רק שהאדם חומד מעצמו" (הגר"א).

וכנגד חלקת לשון נכריה, המדברת דברי פיתוי, אמר ואל תקחך בעפעפיה: "כי התאוה... מראה טוב לאדם... ומפתה היא מבחוץ" (הגאון מווילנה).

וכן בהקבלה לפסוק שלפניו:

כי נר מצוה - המצווה בדברים ה17: "וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ" מנחה אותך שלא תחמוד את יופיה של "אשת רע" בלבבך;

ותורה אור - כשהמחשבות שלך יהיו שקועות בתורה, לא תשים לב לקריצות של אשה נכריה ה"עושה לך עיניים" - ואל תקחך בעפעפיה.

 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות