סכנת הזנות וסכנת הניאוף

קוד: ביאור:משלי ו26 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ו26 כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה - עַד כִּכַּר לָחֶם, וְאֵשֶׁת אִישׁ - נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד.

 סגולות

- כי בעד אשה זונה אתה עלול לאבד את כל רכושך עד שלא יישאר לך אפילו ככר לחם;

ואשת איש נואפת עלולה לצוד בפיתוייה את הנפש היקרה, החשובה והמיוחדת שלך.

 מצודות

- כי  בעד (בעבור) חמדת אשה זונה - בא האדם לרב העוני, עד כי ישאל ככר לחם;   ואשת איש בחלקת אמריה תצוד את הנפש, עם שהיתה יקרה ונקיה מעוון.


 הקבלות

עַד כִּכָּר לֶחֶם

1. בני עלי חטאו בזנות,  שמואל א ב22: "וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד, וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד".   ועונשם היה, שמואל א ב36: "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא להשתחות לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם, וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם".

כך, כל החוטא בזנות עלול להפסיד את מעמדו ופרנסתו, עד ככר הלחם האחרונה שלו.

ביטוי דומה במשלי כח21: "הַכֵּר פָּנִים לֹא טוֹב, וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר" (פירוט).

2. יש שפירשו שהביטוי כיכר לחם מציין את "מחירה" הנמוך של הזנות - היא "עולה" רק כיכר לחם אחת (בניגוד לאשת איש, ש"עולה" נפש יקרה, כי הנואף עלול להפסיד את נפשו).   אולם, לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב ביטוי שמציין מיעוט, כגון "רק ככר לחם" או "אך ככר לחם".     המילה "עַד" לדעתי מציינת בדיוק את ההיפך - מחירה של הזנות הוא גבוה מאד - האדם עלול להתמכר ולתת לה את כל רכושו, עד ככר הלחם האחרונה שלו.   כך משמעות המילה גם בתהלים קז18: "כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת".

 דקויות

מבנה הפסוק

הפסוק מתאר שתי סכנות שהמצוה והתורה מצילות מהן:

הסכנה הראשונה היא הזנות - הרדיפה אחרי תאוות ותענוגים; הפיתוי הזה עלול לרושש את האדם לחלוטין - הוא עלול להתמכר ולהשקיע בזה את כל רכושו עד כיכר הלחם האחרונה שלו: כי בעד אישה זונה - עד כיכר לחם.

הסכנה השניה היא הניאוף - הריסת המשפחה; מעשה זה פוגע לא ברכושו של האדם אלא בחייו (נפש = חיים), בנפשו ובנפשם של בני משפחתו; עוד לפני שייגמר לו הכסף - ייגמרו לו המשאבים הנפשיים, הנפש היקרה והייחודית שלו (יקר = נכבד, חשוב ומיוחד) תתבזבז: ואשת איש - נפש יקרה תצוד.

מהי נפש יקרה?

1. יש מחז"ל שפירשו שהכוונה לאדם גאוותן, שחושב את עצמו יקר וחשוב: "כל אדם שיש בו גסות הרוח - לבסוף נכשל באשת איש, שנאמר: ואשת איש נפש יקרה תצוד" (רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן, בבלי סוטה ד ב). וב"עיון יעקב" הסביר דרשה זו על-פי מאמר חז"ל הידוע: "האי מאן דיהיר - אפילו אאינשי ביתו לא מיקבל" (בבלי בבא בתרא צח.), אדם גאוותן לא יצליח להסתדר עם אשתו, וכתוצאה מכך עלול להגיע לניאוף. ועוד: "מי שיש בו גסות הרוח, אינו חפץ לשמוע בלימודים מאנשים יותר חכמים ממנו, ועל ידי זה הוא עלול ליפול בפח של המידות היותר גרועות, עד אפילו כדי זנות עם אשת איש" (דברי יעקב)

2. ויש שדחו פירוש זה ופירשו שהכוונה דווקא לנפש של תלמיד חכם (שהרי נאמר על החכמה, משלי ג15: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים"): "האי - נפש יקרה? 'נפש גבוהה' מיבעי ליה?! ועוד: 'היא תצוד' מיבעי ליה!? אלא... כל הבא על אשת איש - אפילו למד תורה, דכתיב בה יקרה היא מפנינים - היא תצודנו לדינה של גיהנם" (רבא, בבלי סוטה ד ב), "בן אדם שהוא הדיוט, אם נתפש הוא בעבירה, אין גנאי לו, למה - שהוא אומר 'הדיוט אני, ולא הייתי יודע עונשה של תורה', אבל חבר, אם נתפש בעבירה, גנאי היא לו, מפני שהוא מערב דברי טהרה עם דברי טומאה, אותה תורה שהיתה לו יקרה - הוא מבזה אותה, שעמי הארץ אומרים 'ראו חבר שנתפש בעבירה ובזה את תורתו'" (אלישע בן אבויה, מדרש משלי (בובר) ו כג); "אשת איש תצוד... הנפש עצמה, אף שתהיה נפש יקרה וגבוהה כמו נביא ושר" (מלבי"ם), "לפי שיצרה גדול מנפש שפלה... ואם הטוב הוא משורש גדול, גם הרע יהיה גדול לעומתו" (רמ"ד ואלי).   וכן דוד המלך, למרות שהיה חכם וצדיק בעל נפש יקרה, נכשל באשת איש (ר' אליהו שץ).

3. ולשני הפירושים יש משמעות גם בנמשל: "ואשת איש - היא החֶמְדָה... שהיא היפך המצוות... ואמר... (1) נפש יקרה תצוד... כי... אותם הרודפים אחר הכבוד... הוא רודף אחר החמדה... (2) אפילו נפש יקרה, שהוא בעל תורה ויראה, היא צדה במצודתה, שמראה לו שהיא נצרכת ליישוב העולם..." (הגר"א, בסדר הפוך).

 פרק ו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות