החכמה והתבונה לא מתביישות להתבטא בציבור

מאת: אראל

ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פרק ח פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 סיכום

ח1 הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ;

סגולות

הלא בכל מקום אפשר לשמוע את החכמה קוראת, והתבונה משמיעה את קולה -

מצודות

מעלת החכמה הלא ניכרת מפאת עצמה, וכאילו היא תקרא (תאמר אמריה) להמשך אחריה -

עצות

החכמות והנבונות אינן מתביישות להתבטא, הן יוצאות להשמיע את דברן בכל מקום - החל מהמקומות המרכזיים ביותר ועד למקומות הפרטיים ביותר:

חכמה, תבונה = שמות מופשטים, המציינים גברים ונשים שיש בהם חכמה ותבונה (ראו משלי א20).

נתן קול = קרא בקול רם. מי שיש לו מסר חשוב וחכם להעביר, צריך לפרסם אותו בכל מקום, לא להתבייש:

בראש מרומים עלי דרך = במקומות הגבוהים שנמצאים ליד הדרכים הראשיות (למשל, בשלטי חוצות גדולים);
בית נתיבות ניצבה = בבתים ליד הצמתים שמהם יוצאים הנתיבים הקטנים יותר, לכיוון הערים (למשל, בדוכנים המוצבים בתחנות אוטובוס מרכזיות);
ליד שערים לפי קרת = ליד שער הכניסה לעיר, שהוא גם מרכז החיים הציבוריים של העיר (למשל, בדוכנים העומדים בכיכרות מרכזיות בעיר);
מבוא פתחים תרונה = ליד פתחי החצרות והבתים (למשל, במבצעי "פנים אל פנים", מעבר מבית לבית כדי לדבר ולשכנע).

הקבלות

החכמה והתבונה קוראות לך, אבל גם את/ה צריך/ה לקרוא להן:

משלי ב3: "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ" (פירוט)

משלי ז4: "אֱמֹר לַחָכְמָה 'אֲחֹתִי אָתְּ', וּ'מֹדָע' לַבִּינָה תִקְרָא" (פירוט)

דקויות

נתן קול = קרא בקול רם, כמו בבראשית מה2: "וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה", ירמיהו כב20: "עֲלִי הַלְּבָנוֹן וְצַעֲקִי, וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ" ועוד הרבה (ובלשון ימינו: "נתן צעקה").

החכמה והתבונה לא מתביישות ולא מתנצלות, הן מפרסמות את המסרים שלהן כך שיגיעו לכל אוזן.