צדיק לא מתבלבל בחקירה

קוד: ביאור:משלי י32 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק י    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32 
י32 שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן, וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת.

 סגולות

שפתיו של צדיק (הצד הצודק בדין) תמיד יודעות מה הוא רוצה להגיד, ואינן מתבלבלות בחקירה;    אולם פיהם של רשעים (הצד האשם בדין) מדבר דבר והיפוכו, וחושף את רשעתם.

 מצודות

שפתי צדיק יודעים לרצות לה';   ופי רשעים ידעון תהפוכות להפך דבר ה', כי כל עסקם בזה והורגלו בדבר.


 עצות

אחת הטכניקות המקובלות בחקירת עדים או חשודים היא לשאול אותם סדרה של שאלות שוב ושוב, בסדר שונה, כדי לבלבל אותם ולגרום להם לסתור את עצמם.

טכניקה זו נזכרה כבר בהלכה: "מצות עשה לדרוש העדים, ולחקור אותן, ולהרבות בשאילתן; ומדקדקין עליהן, ומסיעין אותן מעניין לעניין בעת השאילה, כדי שישתוקו או יחזרו בהן, אם יש בעדותן דופי: שנאמר "ודרשת וחקרת ושאלת, היטב" (דברים יג,טו)." (רמב"ם הלכות עדות א ד).

ויש לה רמז גם בספר משלי: 

שפתיו של הצדיק (= הצד הצודק והזכאי במשפט) יידעו תמיד את רצונו של הצדיק, כלומר, יידעו תמיד מה הוא רוצה להגיד, ולא יתבלבלו;

אולם, פיו של הרשע (= הצד האשם במשפט) ידבר תהפוכות ( = גירסאות מתחלפות ומתהפכות); הוא לא יצליח לשמור על גירסה אחידה, וכך השופט החכם יוכל לזהות את רשעתו או לפסול את עדותו.

 הקבלות

פסוק דומה מלמד, שגם כאשר יש לצדיק "פליטת פה" הגורמת לו צרה גדולה, הוא מצליח להיחלץ ממנה בצדקתו ובנועם אמריו, משלי יב13: "בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע, וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק" (פירוט).

משני הפסוקים ניתן ללמוד, שכדאי לאדם לאמן את שפתיו לדבר דיבורים טובים ורצויים; כך יינצל מצרות הנובעות מפליטות פה.

 דקויות

איזה רצון יודע הצדיק?

ניתן לפרש לפי משמעויות שונות של המילה רצון:

1. רצון = חפץ-לב: הצדיק יודע לדבר דברים המעוררים בזולת רצונות טובים, או לדבר דברים המתאימים לרצון ה'.

2. רצון = חיבה ואהבה: הצדיק יודע להגיד דברים המעוררים אהבה בין אדם לחברו ובין אדם לה'.

3. רצון = פיוס והשלמה: הצדיק יודע לפייס ולהשלים בין בני אדם, ו"לשכנע" את ה' (בתפילה) שיתפייס וישלים עם החוטאים.

לפי כל הפירושים הללו, פי רשעים תהפוכות = דברי הרשעים הפוכים מדברי הצדיקים, הם יודעים רק לגרום למהפכות, שנאה ומריבות בין אדם לחברו ובין הבורא לבריאה, משלי טז28: "אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן, וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (פירוט).

4. ולדעתי אפשר לפרש: רצון = רצונו של הצדיק עצמו: שפתיו של הצדיק (= הצד הצודק והזכאי במשפט) יודעות תמיד מה הצדיק רוצה להגיד, ולכן אינן מתבלבלות בחקירה;    אולם, פיו של הרשע (= הצד האשם במשפט) מדבר תהפוכות ( = גירסאות מתחלפות ומתהפכות); הוא לא מצליח לשמור על גירסה אחידה, והשופט החכם ירבה לחקור אותו ויצליח לזהות את רשעתו ולפסול את עדותו:  "מצות עשה לדרוש העדים, ולחקור אותן, ולהרבות בשאילתן; ומדקדקין עליהן, ומסיעין אותן מעניין לעניין בעת השאילה, כדי שישתוקו או יחזרו בהן, אם יש בעדותן דופי: שנאמר "ודרשת וחקרת ושאלת, היטב" (דברים יג,טו)." (רמב"ם הלכות עדות א ד).

 פרק י    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות