בטוב צדיקים תעלוץ קריה, ובאבוד רשעים רינה

קוד: ביאור:משלי יא10 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
יא10 בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.

 סגולות

כאשר טוב לצדיקים - כל אנשי הקריה (העיר) עולצים ושמחים, כי הצדיקים חולקים מטובם לאחרים;   וכן כאשר הרשעים אובדים - אנשי העיר מרננים וחוגגים, כי מעשי הפֶּשע פוסקים.

 מצודות

בטוב צדיקים תעלוץ (תשמח) קריה - כי משפיעים לזולתם מהטובה אשר חלק ה' להם;   ובאבוד רשעים רינה - כי בעודם בחייהם הרעו לבריות.


 עצות

האם יש לברך ברכה מיוחדת כאשר רשעים מתים?

1. על-פי הפשט, הפסוק אינו אומר שצריך לשמוח כשרשעים אובדים, אלא רק שזהו המצב הטבעי, באופן טבעי כשאין רשעים בעיר תושבי העיר שמחים יותר.

2. אולם, המילה רינה מציינת לא רק שמחה אלא גם ביטוי חיצוני-מילולי לשמחה; לפי זה, ייתכן שהיה ראוי לקבוע ברכה שמברכים בכל פעם שאדם רשע מת ואובד מן העולם, או מגורש מן העיר. אולם, השמחה היא לא על האבדן עצמו אלא על השיפור במצב האנושות, והשיפור לפעמים מתגלה רק לאחר זמן רב ובאופן הדרגתי, ולכן קשה לקבוע נקודה מדוייקת שבה צריך לברך.

עם זאת, לענ"ד אפשר לברך את הברכה שתיקנו חז"ל על מוות של כל אדם - "ברוך דיין האמת". הרי לדברי חז"ל "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה", ומכאן גם להיפך - "חייב אדם לברך על הטובה כשם שהוא מברך על הרעה".

כל מוות, גם של צדיק וגם של רשע, מבטא את מידת הדין, וברכת "ברוך דיין האמת" מבטאת את שמחתם של הצדיקים, השמחים כשנעשה צדק בעולם, משלי כא15: "שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן" (פירוט).

 הקבלות

בפסוקים אחרים נאמר, שאסור לשמוח לאיד, אסור לשמוח על צרה וסבל הנגרמים לאחרים. אולם בפסוק שלנו, השמחה היא על השיפור האובייקטיבי במצבה של העיר, ולא על סבלם של הרשעים.

המילה רינה מקשרת בין פסוק זה לפסוק שנאמר לאחר מותו של אחאב הרשע, מלכים א כב36: "וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר 'אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ'", וכך אמרו חכמי התלמוד: "באבוד רשעים רינה = באבוד אחאב בן עמרי רינה" (בבלי סנהדרין לט:). בפסוק זה מפורש, שהשמחה לא היתה על המוות והסבל שנגרם לאחאב, אלא על כך שהמלחמה - שהוא פתח בה - נסתיימה עם מותו, והלוחמים יכלו לחזור בשלום איש אל עירו ואיש אל ארצו; מכאן ניתן להסיק גם לגבי הפסוק שלנו, שהשמחה המתוארת בו אינה שמחה לאידו של הרשע, אלא שמחה על שיפור אובייקטיבי במצב החברה.

הביטוי רינה קשור לשלום, שקט וחופש גם בפסוקים נוספים:

  • ישעיהו יד7: "נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ, פָּצְחוּ רִנָּה"
  • ישעיהו לה10: "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה"
  • ישעיהו מד23: "רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה', הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר"
  • ישעיהו מח20: "צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים, בְּקוֹל רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת הוֹצִיאוּהָ עַד קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ גָּאַל ה' עַבְדּוֹ יַעֲקֹב"
  • ישעיהו מט13: "רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ יפצחו[וּפִצְחוּ] הָרִים רִנָּה, כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם"
  • ישעיהו נא11: "וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה"
  • ישעיהו נד1: "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה, פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה, כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'" (פירוט)
  • ישעיהו נה12: "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף"

כך הדבר גם בפסוקים נוספים המתארים שמחה לאחר אבדן רשעים: ראו במאמר "שמחת ניצחון בתנ"ך ובהסטוריה".

גם הפסוק הבא מתאר את התועלת שמביאים הצדיקים לעיר ואת הנזק שגורמים לה הרשעים, משלי יא11: "בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת, וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס" (פירוט).

פסוקים נוספים על השפעתם של רשעים וצדיקים על סביבתם.

בספר תהלים נאמר בפירוש, שיש לברך את ה' כשאין יותר רשעים, תהלים קד35: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם; בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה', הַלְלוּ יָהּ!"; אולם המפרשים נחלקו, אם הפסוק מתאר מצב שבו הרשעים עצמם אובדים, או שרק רשעתם אובדת והם הופכים לצדיקים;  ראו במאמר "חוטאים או חטאים".

ראו עוד במאמר "לשמוח או לא - סיכום הדעות".

 דקויות

האם יש לברך ברכה מיוחדת כאשר רשעים מתים?

1. על-פי הפשט, הפסוק אינו אומר שצריך לשמוח כשרשעים אובדים, אלא רק שזהו המצב הטבעי, באופן טבעי כשאין רשעים בעיר תושבי העיר שמחים יותר.

2. אולם, המילה רינה מציינת לא רק שמחה אלא גם ביטוי חיצוני-מילולי לשמחה; לפי זה, ייתכן שהיה ראוי לקבוע ברכה שמברכים בכל פעם שאדם רשע מת ואובד מן העולם, או מגורש מן העיר. אולם, השמחה היא לא על האבדן עצמו אלא על השיפור במצב האנושות, והשיפור לפעמים מתגלה רק לאחר זמן רב ובאופן הדרגתי, ולכן קשה לקבוע נקודה מדוייקת שבה צריך לברך.

עם זאת, לענ"ד אפשר לברך את הברכה שתיקנו חז"ל על מוות של כל אדם - "ברוך דיין האמת". הרי לדברי חז"ל "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה", ומכאן גם להיפך - "חייב אדם לברך על הטובה כשם שהוא מברך על הרעה".

כל מוות, גם של צדיק וגם של רשע, מבטא את מידת הדין, וברכת "ברוך דיין האמת" מבטאת את שמחתם של הצדיקים, השמחים כשנעשה צדק בעולם, משלי כא15: "שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן" (פירוט).

 פרק יא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות