מצוה גוררת מצוה, עבירה גוררת עבירה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28 
יב21 לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע.

 סגולות

לצדיק לא תקרה תאונה שבה הוא יעשה אוון (רע) בטעות;

אולם הרשעים יעשו מעשים רעים עד שיהיו מלאים עד גדותיהם ברע, הרע "יגלוש" מהם ויתגלה ברבים והם ייתפסו וייענשו.

 מצודות

אין שום עבירה מאונה (מזדמנת) לצדיק להיות נכשל בה;   אבל הרשעים נתמלאו מרע, כי עבירה גוררת עבירה עד אין תכלית.


 הקבלות

דוד - שלמה - בן-עזאי

1. זמן רב ניסה שאול המלך להרוג את דוד,  ודוד נאלץ לברוח ממנו ולהתחבא.  יום אחד נקרתה לדוד הזדמנות להרוג את שאול. אולם הוא לא הרג אותו, ונימק את דבריו במשל, שמואל א כד13: "כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי: מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע, וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ" (פירוט). כלומר "אתה חייב מיתה על כך שאתה רודף אותי לחינם, אבל אני לא אלכלך את ידיי בהריגתך; ה' יגלגל את העניינים כך שמישהו רשע יהרוג אותך" (ואכן כך קרה לבסוף - פלשתי פגע בשאול ועמלקי מותת אותו).

2. שלמה למד את העקרון הזה מדוד אביו, וניסח אותו במילים: "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע".

השורש אנה נזכר בשמות כא13: "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ - וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה"; מדובר על אדם שקרתה לו תאונה - ה' אינה לידו מצב שבו הוא הרג אדם אחר בטעות.

בפסוק שלנו נאמר שלצדיק לא יאונה כל אוון, כלומר, לא תקרה לו כל תאונה שבה הוא יצטרך לעשות אוון (= מעשה רע). "לא תזדמן לו עבירה בלי דעת" (רש"י). ה' ישמור עליו נקי וטהור ממעשים רעים. "אדם שומר את עצמו מן העברה פעם ראשונה ושניה - מכאן ואילך הקב"ה שומרו" (תלמוד בבלי יומא לח:), "השם יתברך שומר את הצדיק מן השגיאות, גם יעזרהו להתגבר על יצרו" (ר' יונה).

מצד שני, הרשעים מלאו רע: בנוסף למעשים הרעים שהם עושים מיוזמתם, ה' ממלא את הרשעים בעוד מעשים רעים; ה' משתמש ברשעים כדי להעניש את הראויים לכך, כדברי חז"ל "מגלגלים חובה על ידי חייב" (שמחות פרק ח).

3. הצדיק ניצל מעבירה והרשע נכשל בעבירה, ולכן: "הוי רץ למצוה קלה כלחמורה ובורח מן העבירה, שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה, ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה" (שמעון בן עזאי, משנה אבות ד ב).

 דקויות

ורשעים מלאו רע

1. השורש מלא מזכיר את הביטוי המקובל בלשון חז"ל "מלאה סאתו":

המשל הוא אדם הנכנס לחנות של תבואה ובידו סְאָה - כלי מדידה. הוא שם בכלי עוד ועוד חיטה עד שהכלי מתמלא - ואז הוא צריך לשלם על הכל.

כך גם הרשעים: ה' הוא ארך אפיים, ואינו מעניש אותם מייד על כל חטא קטן, אבל כשהם ממשיכים לחטוא עד שהם עוברים את הגבול, הוא מעניש אותם על הכל: "הרשעים דבוקים אל הרע, לפיכך יזדמן להם כל דבר רע וכל מעשה רע, עד שתתמלא סאתם, ויגיע הזמן לקבל את עונשם" (רמ"ד וואלי).

2. המשל הוא ספל שמוזגים לתוכו נוזל. כל עוד הספל אינו מלא, הרואים אינו יודעים מה הנוזל שבתוכו (בזמנם הספלים היו עשויים חרס אטום, ולא זכוכית שקופה שהיתה יקרה מאד). אולם כשמוזגים עוד ועוד נוזל, בסופו של דבר הספל מלא והנוזל גולש ממנו וכולם מבינים מה יש בתוכו.

כך גם הרשעים: כל עוד הם עושים מעט רע, הם יכולים להסתיר את הרע שבקרבם. אולם הרשעה שלהם גורמת להם לעשות עוד ועוד רע עד שהרע "גולש" מתוכם - הם עושים מעשה רע אחד לא זהיר שגורם לחשיפתם והעמדתם לדין.

 פרק יב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות