ללכת עם צדיקים ולא עם רשעים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק טו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
טו9 תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע, וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב.

 סגולות

ה' מתעב לא רק את הרשע אלא גם את המתלווה אליו בדרך הרשע;    וכן ה' אוהב לא רק את הצדיק אלא גם את המרדף ומתלווה אליו בדרך הצדקה.

 מצודות

תועבת ה' דרך ההולך לעשות רשע, ועם שלא עשאה;   והרודף לעשות צדקה, אף אם נאנס ולא עשאה, מכל-מקום יאהב לה'.


 הקבלות

1. יהושפט מלך יהודה היה צדיק, אבל הוא לא קיים את ההנחיה שבפסוקנו והלך יחד עם אחאב הרשע למלחמה, והתוצאה, דברי הימים ב יט2: "וַיֵּצֵא אֶל פָּנָיו יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַחֹזֶה, וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט 'הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי ה' תֶּאֱהָב?! וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה'!".

2. רעיון דומה נזכר בפסוקים נוספים בספר משלי:

  • משלי א15: "בְּנִי! אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם, מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם!" (פירוט).
  • משלי יא19: "כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים, וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ" - אדם צריך להשתדל להיות כן (בסיס) למעשי צדקה, ולא לרדוף אחרי מעשים רעים (פירוט).
  • משלי טו6: "בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב, וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת" (פירוט)

 דקויות

בקריאה ראשונה נראה שמשמעות הפסוק היא "ה' מתעב רשע ואוהב צדקה", אבל זה מובן מאליו. מה החידוש?

נראה שהחידוש הוא במילה דרך:

1. ה' שונא לא רק את המעשים הרעים אלא גם את הדרך המובילה אליהם - ההכנה לעשיית רשע.   וכן, ה' אוהב לא רק את מעשי הצדק אלא גם את הרדיפה וההשתדלות לעשות צדק (מצודות).

2. ה' שונא לא רק את הרשעים אלא את כל מי שהולך בדרכם - כל מי שמשתף איתם פעולה (ראו "הקבלות"). וכן, ה' אוהב לא רק את הצדיקים אלא גם את מי שמרדף אחריהם ומשתף איתם פעולה.

3. יש שפירשו שמטרת הפסוק היא להסביר את הפסוק הקודם, משלי טו8: "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה', וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ" (פירוט) - ה' מתעב את קרבנותיהם של הרשעים כי הוא הוא מתעב את דרכם והתנהגותם (ר' יונה).

- אולם, לפי זה היה ראוי להשתמש באותו מושג גם בחצאים השניים של שני הפסוקים - "ותפילת צדיקים רצונו... ומרדף צדקה יאהב" או "ותפילת ישרים רצונו... ואיש ישר יאהב".

תועבת ה'... יאהב

פסוקים המדברים על תועבת ה' ורצונו מציגים שני קצוות, ומכאן שיש גם מצב ביניים בין הקצוות - מצב שאינו מתועב אבל גם אינו רצוי (פירוט). מהו מצב הביניים הנרמז בפסוק זה?

ייתכן שמצב הביניים הוא, אדם שהולך בדרך הפרטית שלו - אינו מתחבר לרשעים ואינו מתחבר לצדיקים. הוא אינו מתועב על ה', אבל גם אינו רצוי לו, כי ה' מעדיף שהצדיקים ישתפו פעולה.

 פרק טו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות