לא יאהב לץ הוכח לו, אל חכמים לא ילך

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק טו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
טו12 לֹא יֶאֱהַב לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ, אֶל חֲכָמִים לֹא יֵלֵךְ.

 סגולות

אדם לץ לא אוהב שמוכיחים לו שהוא טועה, ולכן לא הולך אל חכמים היודעים להוכיח.

 מצודות

הלץ, בעבור שלא יאהב התוכחה, לזה לא ילך אל חכמים מפחדו פן יוכיחנו.


 עצות

מה המשמעות המעשית של הפסוק?

1. אבחנה עצמית: אני יכול לאבחן ולדעת מה מצבי הרוחני, לפי הרצון שלי לפגוש חכמים. האם אני מרגיש אי-רצון ללכת אל אנשים חכמים, כי אני חושש שהם ימתחו עליי ביקורת? אם כן, כנראה יש בי צד לֵץ = המזלזל בחכמה. אני לא מספיק מעריך את החכמה, ומעדיף לוותר על חכמה כדי להימנע מאי-הנעימות של שמיעת ביקורת.

2. עצה למורים: יש מורים חכמים האוהבים למתוח ביקורת על התלמידים. הביקורת יכולה להועיל, אבל היא גם עלולה להרחיק חלק מהתלמידים, שיעדיפו לא לבוא לשיעור בכלל. אם אותם מורים יקבלו את כל התלמידים במאור-פנים ובלי למתוח ביקורת, התלמידים יבואו לשיעור בשמחה. ומתוך שהם מתעסקים בתורה, האור שבה יחזיר אותם למוטב גם בלי ביקורת.

 הקבלות

פסוקים נוספים מלמדים שהלץ אינו אוהב לשמוע ביקורת:

  • משלי ט8: "אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ" (פירוט).
  • משלי יג1: "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה" (פירוט).

ומצד שני, מי שאוהב לשמוע תוכחות הולך אל החכמים המלמדים אותו דעת:

  • משלי טו31: "אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים - בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין" (פירוט).
  • משלי יב1: "אֹהֵב מוּסָר - אֹהֵב דָּעַת, וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר" (פירוט).

 דקויות

מה המשמעות המעשית של הפסוק?

1. אבחנה עצמית: אני יכול לאבחן ולדעת מה מצבי הרוחני, לפי הרצון שלי לפגוש חכמים. האם אני מרגיש אי-רצון ללכת אל אנשים חכמים, כי אני חושש שהם ימתחו עליי ביקורת? אם כן, כנראה יש בי צד לֵץ = המזלזל בחכמה. אני לא מספיק מעריך את החכמה, ומעדיף לוותר על חכמה כדי להימנע מאי-הנעימות של שמיעת ביקורת.

2. עצה למורים: יש מורים חכמים האוהבים למתוח ביקורת על התלמידים. הביקורת יכולה להועיל, אבל היא גם עלולה להרחיק חלק מהתלמידים, שיעדיפו לא לבוא לשיעור בכלל. אם אותם מורים יקבלו את כל התלמידים במאור-פנים ובלי למתוח ביקורת, התלמידים יבואו לשיעור בשמחה. ומתוך שהם מתעסקים בתורה, האור שבה יחזיר אותם למוטב גם בלי ביקורת.

 פרק טו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות