לשמור על המחשבות גם כשהעיניים עצומות

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק טז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
טז30 עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת, קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה.

 סגולות

- כך המפתה עוצם (סוגר) את עיני רעהו, שיחשוב תהפוכות ולא יידע לאן הוא מוביל אותו;   אולם בשלב שני הוא קורץ את שפתיו ומדבר ומשכנע את רעהו ללכת בדרך שהיא כולה רעה.

/ כאשר אדם עוצם את עיניו כדי לחשוב ולתכנן דיבורים רעים שהם הפוכים מהיושר והצדק, הוא מרגיל את נפשו לדיבורים אלה, וכך כאשר יקרוץ (יחבר) את שפתיו כדי לדבר, ייצאו מפיו בבת-אחת כל הדברים הרעים שחשב עליהם.

 מצודות

העוצה (סותם) עיניו לחשוב להפך אמרים (כי דרך המעמיק לחשוב מה, יסתום אז עיניו, לבל יבלבלו אותו דברים הנראים);     הקורץ (מנדנד) בשפתיו לרמז לשון הרע,   הנה זה כילה (גמר) הרעה אשר חשב עליה, כי רמזה ועשה מעשה.


 עצות

1. לפי רוב המפרשים, הפסוק מתאר את שפת הגוף של האדם הדובר רע ומרמה, שנזכר בפסוק הקודם, משלי טז29: "אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ, וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב". אותו איש חמס עוצה עיניו = עוצם את עיניו כדי להתרכז בתכנון מעשי תהפוכות (מצודות), או מרמז בעיניו כדי לייעץ למקורביו לעשות רע (רש"י, מלבי"ם); ואז קורץ את שפתיו - רומז בשפתיו למקורביו, ובכך הוא מכלה את הרעה. שפת גוף דומה נזכרה גם במשלי ו13: "קֹרֵץ בְּעֵינָיו, מֹלֵל בְּרַגְלָו, מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו" (פירוט).

2. ולענ"ד, הפסוק מזהיר את האדם מפני מחשבות רע ומרמה של עצמו: כשהאדם עוצם את עיניו וחולם, הוא לכאורה נכנס לעולם דמיוני שבו מותר לו לעשות הכל - גם דברים שבדרך-כלל אסור לעשות. הפסוק מזהיר: כשאדם עוצם את עיניו ומדמיין שהוא מדבר דברי תהפוכות, כלומר דברי שקר ומרמה, אז כשהוא רק קורץ ומחבר את שפתיו ומתחיל לדבר, כבר כילה רעה - ליבו כבר החליט לומר את הדברים הרעים שחשב עליהם לפני כן, והדברים הרעים יישפכו מפיו בלי מעצור. כשאדם עושה מעשים מסויימים במחשבה, תהיה לו נטיה גדולה יותר לבצע את המעשים הללו גם במציאות, ולכן יש להיזהר ולא לעשות מעשי תהפוכות גם במחשבה.

 דקויות

עֹצֶה עיניו = עוצם עיניו;   תהפוכות = דבר והיפוכו, הפוך מהאופן שבו הוא רוצה להתנהגקרץ = חיבר;   קורץ שפתיו = מחבר את שפתיו כדי לדבר;  כילה רעה = החליט לעשות מעשה רע, כמו באסתר ז7: "...וְהָמָן עָמַד לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, כִּי רָאָה כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ".

1. לפי רוב המפרשים, הפסוק מתאר את שפת הגוף של האדם הדובר רע ומרמה, שנזכר בפסוק הקודם, משלי טז29: "אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ, וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב". אותו איש חמס עוצם את עיניו כדי להתרכז בתכנון מעשי תהפוכות (מצודות), או מרמז בעיניו כדי לייעץ למקורביו לעשות רע (רש"י, מלבי"ם; וראו רמ"ד ואלי); ואז קורץ את שפתיו - רומז בשפתיו למקורביו, ובכך הוא מכלה את הרעה. שפת גוף דומה נזכרה גם במשלי ו13: "קֹרֵץ בְּעֵינָיו, מֹלֵל בְּרַגְלָו, מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו" (פירוט).

2. ולענ"ד, הפסוק מזהיר את האדם מפני מחשבות רע ומרמה של עצמו: כשהאדם עוצם את עיניו וחולם, הוא לכאורה נכנס לעולם דמיוני שבו מותר לו לעשות הכל - גם דברים שבדרך-כלל אסור לעשות. הפסוק מזהיר: כשאדם עוצם את עיניו ומדמיין שהוא מדבר דברי תהפוכות, אז כשהוא רק קורץ ומחבר את שפתיו ומתחיל לדבר, כבר כילה רעה - ליבו כבר החליט לומר את הדברים הרעים שחשב עליהם לפני כן, והדברים הרעים יישפכו מפיו בלי מעצור. כשאדם עושה מעשים מסויימים במחשבה, תהיה לו נטיה גדולה יותר לבצע את המעשים הללו גם במציאות, ולכן יש להיזהר ולא לעשות מעשי תהפוכות גם במחשבה.

 פרק טז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות