אל תיפול בפח של עדי שקר

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29 
יט5 עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה, וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט.

 סגולות

עד האומר דברי-שקר בבית המשפט, לא יינקה מעונש;   וגם השופט הנופל בפח, מאמין לכזבים של העד ואינו חוקר אותו לעומק, גם הוא לא יימלט מעונש.

 מצודות

עד שקרים, עם כי לא הוזם בבית דין ולא קיבל ענשו, לא ינקה מדין של מעלה;   ויפיח (אומר) כזבים, בעבור שרגיל לדבר כזב, סופו להעיד שקר, ולא ימלט מן העונש כאשר יוזם.


 עצות

יש שופטים, שמבינים שהם צריכים לפסוק דין אמת, אך לא-כל-כך מתאמצים לברר שהעדויות הן אמיתיות. שני הפסוקים שלנו יוצאים נגד גישה זו:

עד שקרים הוא, כפשוטו, אדם המעיד שקר בבית המשפט;   יפיח כזבים הוא "לשון פח, שנלכד בו [השופט] ולא יימלט ממנו, מפני פחזותו, שהאמין לעד שקרים, ולא פשפש יפה לברר את האמת... כי בעולם הזה רבים הרמאים, ואי אפשר לעמוד על אמיתתו של דבר כי אם בריבוי הדרישות והחקירות (רמ"ד ואלי על משלי יט5, פירוש אחרון);

כוונת הכתוב היא ללמדנו ששניהם שווים - גם עד השקרים לא יינקה, אבל גם השופט, שאינו נזהר מהפח שטומן לו העד, גם הוא לא יימלט.

כך גם ההלכה: "ומניין לדיין שהוא יודע בדין שהוא מרומה, שלא יאמר אחתכנו ויהיה הקולר תלוי בצוואר העדים--תלמוד לומר "מדבר שקר, תרחק" (שמות כג,ז). כיצד יעשה בו: ידרוש ויחקור הרבה, בדרישה וחקירה של דיני נפשות--אם נראה לו לפי דעתו שאין בו רמיות, חותך הדין על פי העדות" (רמב"ם הלכות סנהדרין כד ח).

 דקויות

פסוק 5 ופסוק 9 דומים מאד זה לזה, וניתן לפרש את שניהם באותו אופן. אולם בהתאם לעיקרון שלפיו אין כפל בתנ"ך, פירשנו כל פסוק באופן אחר:

1. כאן פירשנו את המילה יפיח מלשון פַּח ומוקש: "לשון פח, שנלכד בו [השופט] ולא יימלט ממנו, מפני פחזותו, שהאמין לעד שקרים, ולא פשפש יפה לברר את האמת... כי בעולם הזה רבים הרמאים, ואי אפשר לעמוד על אמיתתו של דבר כי אם בריבוי הדרישות והחקירות (רמ"ד ואלי על משלי יט5, פירוש אחרון).

כוונת הכתוב היא ללמדנו ששניהם שווים - גם עד השקרים לא יינקה, אבל גם השופט, שאינו נזהר מהפח שטומן לו העד, גם הוא לא יימלט.

כך גם ההלכה: "ומניין לדיין שהוא יודע בדין שהוא מרומה, שלא יאמר אחתכנו ויהיה הקולר תלוי בצוואר העדים--תלמוד לומר "מדבר שקר, תרחק" (שמות כג,ז). כיצד יעשה בו: ידרוש ויחקור הרבה, בדרישה וחקירה של דיני נפשות--אם נראה לו לפי דעתו שאין בו רמיות, חותך הדין על פי העדות" (רמב"ם הלכות סנהדרין כד ח).

2. ושם בפסוק 9 פירשנו מלשון הפחת-רוח, פיזור מילים באויר.

 פרק יט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות