הפרת הבטחה חמורה כמו שקר

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29 
יט9 עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה, וְיָפִיחַ כְּזָבִים יֹאבֵד.

 סגולות

עד האומר דברי-שקר, לא יינקה מעונש;   וגם המפיח (מפזר לרוח) הבטחות ללא כיסוי ומאכזב את הבוטחים בו, גם הוא ייענש ויאבד.

 מצודות

עד שקרים, אף אם לא הוזם, לא ינקה מדין של מעלה;    ויפיח כזבים סופו לאבדון, כי יבוא לידי עדות שקר.


 עצות

הפסוק מתייחס לאנשים, שמתאמצים להגיד את האמת כי הם מבינים שזה רע לשקר, אך לא-כל-כך מתאמצים לקיים הבטחות.

בימינו "כזב" נחשב מילה נרדפת ל"שקר", אך בלשון המקרא יש הבדל ביניהם: שקר הוא עובדה שאינה אמיתית, וכזב הוא הבטחה שאינה מתקיימת (ע"פ מלבי"ם), הבטחה הגורמת לאכזבה (פירוט).

כלומר, גם אדם שמעיד עדות-שקר לא יינקה מעונש, וגם אדם שמפריח הבטחות שאינו יכול לקיים - לא יימלט מצרה ומאבדון.

 הקבלות

פסוק 5 ופסוק 9 דומים מאד, וניתן לפרש את שניהם באותו אופן.   אולם ייתכן גם שלכל פסוק יש משמעות שונה לפי הקשרו:

1. פסוק 5 נמצא בקטע המדבר על הקשר בין כסף לידידות, משלי יט4-7: "הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד. עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט.רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב, וְכָל הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּן. כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ, אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ; מְרַדֵּף אֲמָרִים לא[לוֹ] הֵמָּה" (פירוט). ייתכן שהוא מתייחס לאדם שמנסה לשפר את מעמדו החברתי ע"י שקרים וכזבים שקשורים למעמד כלכלי - טוען שיש לו יותר כסף ממה שיש לו באמת, או מבטיח שייתן מתנות שלא יצליח להשיג. הפסוק קובע, ששתי השיטות הללו לא יועילו לו.

פסוק 9 סמוך לפסוק המדבר על תבונה, משלי יט8-9: "קֹנֶה לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא טוֹב עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים יֹאבֵד" (פירוט). ייתכן שהוא מתייחס לאדם שמנסה לשפר את מעמדו ע"י שקרים וכזבים שקשורים לתבונה - קונה תארים מזוייפים, אומר משפטים שנשמעים נבונים אך אין מאחריהם כלום. גם השיטות הללו לא יועילו לו - כדי להשיג תבונה צריך לקנות לב, צריך להתאמץ כדי לפתח את הלב (= מקום המחשבות).

2. פירוש אחר: "נכפל... שאם הוא קונה לב ושומר תבונה, בוודאי לא יפיח כזבים בעניין המשפט, כי כשם שהוא שומר תבונה בעניין החכמה, לחקור ולדרוש ולהבין דבר מתוך דבר, כך יהיה שומר תבונה בעניין המשפט, לחקור את העדים, ולא יעמיד את עצמו בשטחיותה של העדות" (רמ"ד ואלי על פסוק 9).

 פרק יט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות