משדד אב, יבריח אם, בן מביש ומחפיר

קוד: ביאור:משלי יט26 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29 
יט26 מְשַׁדֶּד אָב, יַבְרִיחַ אֵם, בֵּן מֵבִישׁ וּמַחְפִּיר.

 סגולות

- אולם, אם לא תחנכו היטב את בנכם, הוא עלול להביא שוד ושבר על האב, ולהבריח את האם מביתה, כי יהיה זה בן שמעשיו מביאים בושה וחרפה.

 מצודות

הבן שהוא מביש ומחפיר פני אביו, גורם שאביו מגרש לאמו על אשר הדריכתו בדרך הזה, ובעל-כרחו יבזבז נכסיו לתת לה כתובתה, והרי הבן ההוא משדד (גוזל) את אביו דמי הכתובה ומבריח את אמו ממנו.


 עצות

הפסוק מתאר בן רע. אולם מה המסר המעשי של הפסוק?  אולי המסר קשור לפסוק הקודם, המדבר על חינוך הילדים, ובפרט, ילד לץ.   הפסוק שלנו מלמד, שאם ההורים אינם מחנכים בזמן את בנם הלץ, לא רק הילד יסבול, אלא גם הם - כי הלץ יבזה אותם ויביא עליהם בושה וחרפה: "ולזה ראוי לאב ולאם שייסרוהו בקטנותו, שלא יבואם ממנו זה ההפסד" (רלב"ג).

 הקבלות

1. ישמעאל היה בן מביש ומחפיר, בראשית כא9: "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק". לפי חז"ל, זה לא היה רק צחוק של שובבות, אלא צחוק שיש בו עבודה זרה וגילוי עריות ואפילו שפיכות דמים, כמו במשלי כו18-19: "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת, כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי" (פירוט).   הדבר גרם לאברהם גירש אותו יחד עם הגר אמו: "ע"י שראתה שרה את בן הגר המצרית משחק לעבודת גלולים וגילוי עריות, גרם זה שנשתלחה אמו, וירע הדבר מאד בעיני אברהם" (רש"י).    מכאן אפשר להבין את החשיבות הרבה של חינוך ילדים.  ילד לא מחונך עלול להרוס לגמרי את יחסי הזוגיות בין ההורים  (מצודות).

2. לצערנו גם עם ישראל היה בן מביש ומחפיר.   קביעה זו מסתמכת על הקבלות לשוניות רבות בין פסוקנו לירמיהו טו8-9: "עָצְמוּ לִי אַלְמְנֹתָו מֵחוֹל יַמִּים, הֵבֵאתִי לָהֶם עַל אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם; הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלוֹת.  אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה, נָפְחָה נַפְשָׁהּ, באה[בָּא] שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם, בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה".   הפסוקים מדברים על אם אלמנה הסובלת משודדים, וגם מבושה וחרפה.  האם היא משל לאומה הישראלית, האומללה בגלל בניה - בני ישראל החוטאים - המביאים עליה בושה וחרפה, ומבריחים אותה מארץ ישראל.

3. מביש - בדרך-כלל פירושו: כושל ועצל (פירוט), אולם כאן הוא מקביל אל: מחפיר. הקבלה זו מזכירה את ישעיהו כד23: "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה".

 דקויות

1. הפסוק מתאר בן רע. אולם מה המסר המעשי של הפסוק?  אולי המסר קשור לפסוק הקודם, המדבר על חינוך הילדים, ובפרט, ילד לץ.   הפסוק שלנו מלמד, שאם ההורים אינם מחנכים בזמן את בנם הלץ, לא רק הילד יסבול, אלא גם הם - כי הלץ יבזה אותם ויביא עליהם בושה וחרפה: "ולזה ראוי לאב ולאם שייסרוהו בקטנותו, שלא יבואם ממנו זה ההפסד" (רלב"ג).

2. משדד - מלשון שוד ושבר (צרה כללית), או מלשון שוד וגזל (צרה ספציפית): "הנה, הבן שהוא מביש ומחפיר הוריו לרוע מנהגיו ורדיפתו אל התאוות, הוא סבה שישודדו שודדים אביו כדי שיחלק מהשלל עמם, או אולי לווה מהם ויבאו להפרע מהאב" (רלב"ג).

 פרק יט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות