הדעת יקרה יותר מזהב ופנינים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כ    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30 
כ15 יֵשׁ זָהָב, וְרָב פְּנִינִים, וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת.

 סגולות

יש הרבה זהב בעולם - זה לא כל כך נדיר; יש גם הרבה פנינים בעולם;   אולם יש כלי אחד שהוא יקר (חשוב ובעל-ערך) יותר מזהב ופנינים, והוא שפתיים האומרות דברי דעת, שהן יחידות ומיוחדות.

 מצודות

יש בעולם די זהב והרבה פנינים (מרגליות); אם-כן, הואיל ויש הרבה מהם, אין בהם חשיבות כל-כך;   אבל שפתי דעת הם ככלי יקר (כלים העשוים מאבני יקר), שהחשיבות רב בהם מצד עצמם ומלאכת תבניתם, והמה דברים שאינם מצויים.


 עצות

1. כשאדם שוקל במה להשקיע, הוא צריך בין השאר לחשוב עד כמה הדבר נדיר; ככל שדבר נדיר יותר, ערכו רב יותר:

זהב הוא אמנם נדיר ויקר, אך עדיין אפשר להשיג אותו בקלות יחסית - יש זהב;

גם פנינים, שהן נדירות יותר, עדיין יש הרבה יחסית - ורוב פנינים;

אולם, יש כלי יקר - כלי אחד ויחיד, שהוא יקר (= חשוב ובעל ערך) יותר מזהב ומפנינים, והוא שפתי דעת - שפתיים היודעות להגיד את הדבר הנכון בכל מצב, גם במצבים מפתיעים (ראו פה מדבר מעצמו).

לכל אדם ישנה דעת ייחודית, מחשבה ייחודית שאין לאף אחד אחר. לכל אדם ישנה צורת-ביטוי ייחודית המתבטאת בשפתיו. והשילוב של שתיהן דומה לכלי יקר שיוצר באופן ייחודי, בעבודת יד, ולכן ערכו רב יותר מזהב ומפנינים (ע"פ מצודת דוד)

2. הכתוב מדגיש לא רק את הדעת, אלא בפרט את שפתי דעת - כוח הדיבור:

"והנה ידוע, אם אחד ימצא בדרך כיס מלא מאבנים טובות... וימהר לבוא לביתו החדרה לספור אותם, וכפתחו יאירו את ביתו מגודל אורם, אין יכולת בידו לשער את גודל התשוקה והחפץ והאהבה שיש לו להאבנים טובות האלה, עבור שידע שהם הם יאירו לו ימי חייו, ובהם יבלה שנותיו בנעימים. וכן ככה ממש כאשר יתבונן האדם על כח הדבור שנטע ד' ויעדן נפשו לנצח, כמה יש לו לשמוח ולאהוב כלי יקר ההוא, ולהודות תמיד לד' על זה שנטע בו כח הנורא הזה, שבו יכול לקנות פנינים ואבנים טובות למאות ואלפים שיאירו לפניו לעולם הבא, ולאכול גם מפריה בעולם הזה...

וכמאמר הכתוב: מות וחיים ביד הלשון ואוהביה יאכל פריה, היינו, באוהב לשונו לדבר בו בדברי תורה שהוא מקור החיים, יאכל גם פריו בעולם הזה, מלבד הקרן השמור לו לעולם הבא... ועוד הורה לנו בזה שאומר ואוהביה דהוא כמו אחד שנולד לו בן לעת זקנתו ומרוב אהבתו אותו הוא משגיח עליו בעינא פקיחא להוסיף תמיד כחותיו וכן לשומרו שמירה יתירה בכל מקום שהולך שלא יוזק באחד מאיבריו ובפרט אם רואה לבנו שרוצה לילך לאיזה מקום סכנה הוא עושה בכל השתדלות לנצור אותו שלא ילך לשם, כן צריך האדם להתבונן על כח הדבור שנטע ד' בלשונו להוסיף תמיד כח ועוז לנפשו על ידו וכן...

לשמור אותה שמירה יתירה שלא יתגאל ויטנף על ידי דיבורים אסורים שיוכל על ידי זה להביא לפעמים ח"ו מיתה לנפשו, וזהו שנאמר מות וחיים ביד הלשון... והנה האיש האוהב דיבורו ושומרו באופן זה שכתבנו הוא כלי יקר מאד ושקול כזהב ורב פנינים, וכמו שכתוב יש זהב ורב פנינים, וכלי יקר שפתי דעת" (מתוך תורת הבית).

3. עד כאן פירשנו שהפסוק בא להשוות בין רכוש לבין שפתי דעת. אך ייתכן גם שהפסוק בא להשוות בין אנשים הנותנים רכוש (למשל, כתרומה לפרוייקט כלשהו), לבין אנשים הנותנים את דעתם וחכמתם: "בנוהג שבעולם, אדם יש לו זהב וכסף אבנים טובות ומרגליות וכל חמדה טובה שבעולם, ודעת אין בו - מה הנייה יש לו? במתלא אמר: "דיעה קנית - מה חסרת? דעה חסרת - מה קנית?". יש זהב - הכל הביאו נדבתו של משכן זהב (הדא הוא דכתיב " וזאת התרומה... "). ורב פנינים - זה נדבתם שלנשיאים  (הדא הוא דכתיב " והנשיאם הביאו... "). וכלי יקר שפתי דעת - לפי שנפשו של משה היתה עגומה עליו, אמר: 'הכל הביאו נדבתו שלמשכן ואני לא הבאתי!', אמר לו הקב"ה: חייך, שדיבורך חביב עלי מכל אילו. תדע לך שהוא כן, שמכולם לא קרא הדיבור אלא למשה, דכתיב ויקרא אל משה". (ר' תנחומא, ויקרא רבה א ו; פירוט).

אם כך, כשמקימים חברת סטרט-אפ, יש להשקיע יותר בגיוס עובדים חכמים, מאשר בגיוס כספים...

 הקבלות

1. חשיבותה של החכמה, לעומת הפנינים, נזכרת גם במשלי ג15: "יְקָרָה הִיא מפניים[מִפְּנִינִים] , וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ" (פירוט).

2. ישנם פסוקים נוספים המייחסים חשיבות רבה, ואף אישיות עצמאית, לכלי הדיבור; ראו במאמר "פה מדבר מעצמו".

3. גם הפסוק הקודם מעודד את האדם לקנות חכמה, משלי כ14: "'רַע! רַע!' יֹאמַר הַקּוֹנֶה, וְאֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל" (פירוט).

4. פסוק נוסף משווה את הדעת לכלי יקר - זר זהב, משלי טו7: "שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת, וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן" (פירוט).

דעת היא הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים.

 דקויות

1. כשאדם שוקל במה להשקיע, הוא צריך בין השאר לחשוב עד כמה הדבר נדיר; ככל שדבר נדיר יותר, ערכו רב יותר:

זהב הוא אמנם נדיר ויקר, אך עדיין אפשר להשיג אותו בקלות יחסית - יש זהב;

גם פנינים, שהן נדירות יותר, עדיין יש הרבה יחסית - ורוב פנינים;

אולם, יש כלי יקר - כלי אחד ויחיד, שהוא יקר (= חשוב ובעל ערך) יותר מזהב ומפנינים, והוא שפתי דעת - שפתיים היודעות להגיד את הדבר הנכון בכל מצב, גם במצבים מפתיעים (ראו במאמר "פה מדבר מעצמו").

לכל אדם ישנה דעת ייחודית, מחשבה ייחודית שאין לאף אחד אחר. לכל אדם ישנה צורת-ביטוי ייחודית המתבטאת בשפתיו. והשילוב של שתיהן דומה לכלי יקר שיוצר באופן ייחודי, בעבודת יד, ולכן ערכו רב יותר מזהב ומפנינים (ע"פ מצודת דוד)

2. הכתוב מדגיש לא רק את הדעת, אלא בפרט את שפתי דעת - כוח הדיבור:

"והנה ידוע, אם אחד ימצא בדרך כיס מלא מאבנים טובות... וימהר לבוא לביתו החדרה לספור אותם, וכפתחו יאירו את ביתו מגודל אורם, אין יכולת בידו לשער את גודל התשוקה והחפץ והאהבה שיש לו להאבנים טובות האלה, עבור שידע שהם הם יאירו לו ימי חייו, ובהם יבלה שנותיו בנעימים. וכן ככה ממש כאשר יתבונן האדם על כח הדבור שנטע ד' ויעדן נפשו לנצח, כמה יש לו לשמוח ולאהוב כלי יקר ההוא, ולהודות תמיד לד' על זה שנטע בו כח הנורא הזה, שבו יכול לקנות פנינים ואבנים טובות למאות ואלפים שיאירו לפניו לעולם הבא, ולאכול גם מפריה בעולם הזה...

וכמאמר הכתוב: מות וחיים ביד הלשון ואוהביה יאכל פריה, היינו, באוהב לשונו לדבר בו בדברי תורה שהוא מקור החיים, יאכל גם פריו בעולם הזה, מלבד הקרן השמור לו לעולם הבא... ועוד הורה לנו בזה שאומר ואוהביה דהוא כמו אחד שנולד לו בן לעת זקנתו ומרוב אהבתו אותו הוא משגיח עליו בעינא פקיחא להוסיף תמיד כחותיו וכן לשומרו שמירה יתירה בכל מקום שהולך שלא יוזק באחד מאיבריו ובפרט אם רואה לבנו שרוצה לילך לאיזה מקום סכנה הוא עושה בכל השתדלות לנצור אותו שלא ילך לשם, כן צריך האדם להתבונן על כח הדבור שנטע ד' בלשונו להוסיף תמיד כח ועוז לנפשו על ידו וכן...

לשמור אותה שמירה יתירה שלא יתגאל ויטנף על ידי דיבורים אסורים שיוכל על ידי זה להביא לפעמים ח"ו מיתה לנפשו, וזהו שנאמר מות וחיים ביד הלשון... והנה האיש האוהב דיבורו ושומרו באופן זה שכתבנו הוא כלי יקר מאד ושקול כזהב ורב פנינים, וכמו שכתוב יש זהב ורב פנינים, וכלי יקר שפתי דעת" (מתוך תורת הבית).

3. עד כאן פירשנו שהפסוק בא להשוות בין רכוש לבין שפתי דעת. אך ייתכן גם שהפסוק בא להשוות בין אנשים הנותנים רכוש (למשל, כתרומה לפרוייקט כלשהו), לבין אנשים הנותנים את דעתם וחכמתם: "בנוהג שבעולם, אדם יש לו זהב וכסף אבנים טובות ומרגליות וכל חמדה טובה שבעולם, ודעת אין בו - מה הנייה יש לו? במתלא אמר: "דיעה קנית - מה חסרת? דעה חסרת - מה קנית?". יש זהב - הכל הביאו נדבתו של משכן זהב (הדא הוא דכתיב " וזאת התרומה... "). ורב פנינים - זה נדבתם שלנשיאים  (הדא הוא דכתיב " והנשיאם הביאו... "). וכלי יקר שפתי דעת - לפי שנפשו של משה היתה עגומה עליו, אמר: 'הכל הביאו נדבתו שלמשכן ואני לא הבאתי!', אמר לו הקב"ה: חייך, שדיבורך חביב עלי מכל אילו. תדע לך שהוא כן, שמכולם לא קרא הדיבור אלא למשה, דכתיב ויקרא אל משה". (ר' תנחומא, ויקרא רבה א ו; פירוט).

אם כך, כשמקימים חברת סטרט-אפ, יש להשקיע יותר בגיוס עובדים חכמים, מאשר בגיוס כספים...

 פרק כ    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות