עצור בטרם תנדור, חשוב בטרם תקדיש

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כ    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30 
כ25 מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע 'קֹדֶשׁ', וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר.

 סגולות

אדם שם לעצמו מוקש (מכשול): הוא ממהר להוציא מהלוע שלו את המילה קודש, ואחרי שהקדיש ונדר נדרים הוא פתאום מתחרט ומעביר ביקורת על ההתחייבויות של עצמו ובודק איך להשתחרר מהן.

 מצודות

מכשול מוקש עבירה ילע (משחית ומבלבל) קדושת האדם;   ותקנתו, לבקר (לדרוש ולחפש) אחר נדרים, ולזבוח לה' לבקש על נפשו.


 הקבלות

1. כמה אנשים מיהרו לפתוח את פיהם בדברי קודש, והדבר היה להם למוקש (ע"פ מטמונית למשפחות סופרים):

  • יפתח מיהר לנדור שיקריב את היוצא לקראתו, והדבר היה לו למוקש (שופטים יא), ופינחס חטא ולא התיר לו את הנדר (פירוט).
  • יאשיהו מיהר לצאת להילחם בפרעה נכה מלך מצרים, בגלל פירוש שגוי לפסוק מהתורה, והדבר היה לו למוקש (פירוט).

2. רעיון דומה במילים שונות בקהלת ה1: "אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ, וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים...": אל תדבר בדחיפות, במהירות ובלי לחשוב, כאשר אתה מדבר לפני ה' בדברי קודש.

3. מוקש בדיבור נזכר גם בפסוקים נוספים:

  • משלי יב13: "בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע, וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק" (פירוט).
  • משלי יח7: "פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ, וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ" (פירוט).
  • בקשר לאדם שקיבל על עצמו ערבות, משלי ו1-2: "בְּנִי, אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ, תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ, נוֹקַשְׁתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ, נִלְכַּדְתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ" (פירוט). הפסוק שלנו מדבר על התחייבות כלפי ה' - נדר, והפסוק ההוא מדבר על התחייבות כלפי אדם אחר - ערבות. בכל מקרה, התחייבות עלולה להיות מוקש, ולכן יש להיזהר בה.

 דקויות

מה זה ילע קודש?

1. ילע = מדבר מהר ובשטף, מהמילה לוע, כמו איוב ו3: "כִּי עַתָּה מֵחוֹל יַמִּים יִכְבָּד, עַל כֵּן דְּבָרַי לָעוּ" (ע"פ מלבי"ם, דעת מקרא);    מוקש = מכשול נסתר;   מוקש אדם = מכשול שהאדם שם לעצמו;      מוקש אדם ילע קודש = האדם מכשיל את עצמו כאשר הוא ממהר להוציא מפיו את המילה "קודש", ממהר להקדיש רכוש או לנדור נדרים.

2. ילע = מקלקל ומשחית (שבי"ל): המוקש שאדם שם לעצמו הוא, כאשר הוא מקלקל ומשחית דברי קודש, כאשר הוא מקלקל ואינו מקיים את נדרו (ר' יונה), או בכיוון הפוך: "כשאדם נכשל ונוקש בעבירות, הוא מקלקל את קדושתו... וצריך... לחזור אחר קרבנות, לנדור ולהביא ולבקש על נפשו" (רש"י, וכן מצודות, ודומה לזה הגאון מווילנה).

3. ועל דרך הדרש, ילע = סוטר על הלוע: "הסוטר לועו של ישראל - כאילו סוטר לועו של שכינה, שנאמר מוקש אדם ילע קודש" (רבי חנינא, בבלי סנהדרין נח ב). לועו של אדם מישראל, שהוא משתמש בו להגיד דברי תורה ותפילה, הוא קודש לה', ומי שסוטר אותו מחלל את קדושת ה'.

מה זה ואחר נדרים לבקר?

לבקר = לבדוק ולחקור על-מנת לשנות, כמו ויקרא כז33: "לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ, וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל". מי מבקר את מי?

1. האדם מבקר את עצמו: אחרי שהאדם נדר בפזיזות, הוא מתחיל לחשוב, לבדוק את נדרו ולשנות אותו; אבל זה כבר מאוחר מדי, הנדר כבר נעשה וכבר אי אפשר לשנות.

2. ועל-דרך הדרש, ה' מבקר - בוחן ובודק בדקדקנות את מעשיו, "דפתחין פינקסך וממשמשין בעובדך" (רבי ינאי הזקן, בבלי נדרים כב). הנדר הוא התחייבות לעשות מעבר למה שכולם חייבים; מי שמתחייב לעשות מעבר, צריך קודם כל להוכיח שהוא עושה את חובתו. מוקש אדם ילע קודש = האדם מכשיל את עצמו כאשר הוא ממהר להכריז על עצמו כקדוש יותר מאחרים; ואחר נדרים לבקר = אחרי שהאדם נודר נדר, ה' "פותח את פינקסו", מבקר ובוחן בדקדקנות את מעשיו, כדי לראות אם הוא אכן ראוי להיות קדוש יותר כפי שהוא אומר.

סבלנות בדיבור חשובה במיוחד כאשר מדברים לפני ה', בדברי קודש.

 פרק כ    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות