השופט הצדיק בודק את העובדות בעצמו ולא מסתמך על עורכי דין

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27 
כט7 יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים, רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת.

 סגולות

שופט צדיק בודק באופן אישי ויודע מקרוב את כל פרטי הדין של אנשים דלים, שאין להם כסף לייצוג משפטי;    אולם שופט רשע לא מתבונן כדי לדעת מקרוב את פרטי הדין, אלא מסתמך על העובדות השטחיות.

 מצודות

יודע צדיק דין דלים - ייסורי הדלים ודוחק עניים;   ורשע - לא יתן לב להבין ולדעת מחסורם.


 עצות

עניים, שאין להם כסף לשלם לעורך-דין טוב, מתחילים את המשפט בעמדה נחותה יותר. הדבר מטיל אחריות מיוחדת על השופט - אחריות לדעת

הפועל ידע והמושג דעת משמעם היכרות מקרוב, היכרות בלתי אמצעית;   דלים הם חלשים, שאין להם מספיק כסף או קשרים כדי לשכור עורכי דין שיסבירו את הצד שלהם במשפט; לכן הם מתחילים מעמדה נחותה יותר, והטענות שלהם פחות מתקבלות על הדעת בראיה שטחית.

צדיק הוא אדם המייחס חשיבות רבה לצדק;   יודע צדיק דין דלים - השופט המייחס חשיבות לצדק, אינו מסתפק בעובדות הגלויות לעין, הוא טורח להתעמק בדינם של הדלים עד שהוא יודע את כל פרטי הדין מקרוב, באופן בלתי-אמצעי, ללא תיווכם של עורכי דין; כך הוא משתדל לנטרל את אי השיוויון בין שני הצדדים למשפט, ולהגיע לדין צדק.

אולם רשע לא יבין דעת - השופט הרשע אינו מייחס חשיבות לצדק, אינו מתבונן, ואינן טורח לדעת את העובדות המלאות - הוא מסתפק בעובדות הגלויות לעין או בעובדות שנמסרות לו על-ידי עורכי הדין, ומוציא משפט מעוקל.

 הקבלות

הפסוק שלנו מדבר על חובת השופט לעזור לעניים לייצג את עצמם. פסוקים אחרים מדברים על חובת המלך והמדינה, ראו משלי כט14: "מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים - כִּסְאוֹ לָעַד יִכּוֹן" (פירוט).

החובה להתבונן ולהתעמק בכל העובדות הרלבנטיות אינה מוגבלת רק למשפטים שמשתתפים בהם עניים, ראו משלי כח5: "אַנְשֵׁי רָע לֹא יָבִינוּ מִשְׁפָּט, וּמְבַקְשֵׁי ה' יָבִינוּ כֹל" (פירוט).

 דקויות

מה זה דין דלים?

1. דין דלים הוא מצבם הקשה של הדלים: "ייסורי דלים, ומה הם צריכים" (רש"י, ודומה לזה מצודת דוד): הצדיק שם לב לבעיותיהם וצרכיהם של העניים ועוזר להם, והרשע לא מתעניין ולא יודע. וחכמי התלמוד דרשו שהכוונה גם לבעלי חיים, "יודע הקב"ה בכלב שמזונותיו מועטין, לפיכך שוהה אכילתו במעיו שלושה ימים" (רבי יונה, בבלי שבת קנה:). פירוש זה מתאים לפסוק אחר בספר משלי, שגם הוא מתחיל באותן מילים, משלי יב10: "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ, וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי": גם שם הכוונה היא, שהצדיק שם לב לצרכים ולבעיות של בהמתו, בעוד שהרשע לא מתעניין ולא מרחם על בהמותיו (פירוט).

- אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות הפשוטה של המילה דין, משפט.

2. דין דלים הוא מידת-הדין השמיימית, הפוגעת בדלים: "הצדיק יודע שהדין מתריס כנגד הדלים, ולכן עוזרם ומרחם עליהם כדי להמתיק את דינם, ולהשתוות אל ההנהגה העליונה שרוצה תמיד שמאל דוחה וימין מקרבת, בסוד הכללות של חסד וגבורה שיש במוח הדעת". ה' מנהיג את העולם בדעת, שהיא שילוב של דין ורחמים, אולם ישנם אנשים שה' מפעיל כלפיהם רק דין, כדי לתת לנו אפשרות להפעיל כלפיהם את מידת הרחמים ולהשלים את הדעת. הצדיק יודע עובדה זו ומרחם על העניים, אולם " רשע לא יבין דעת - אינו מבין דרך הנהגתו של מוח הדעת הכלול, ולכן הוא תופס תמיד בשמאל דוחה, ומניח ימין מקרבת" (רמ"ד ואלי).

3. דין דלים הוא הדין האלהי הפוגע במי שמתאכזר לדלים: "ורוב הצרות שבעולם אינן באות אלא מפני הצעקות של הדלים, שהרשעים עושקים אותם או מזלזלים בהם; והצדיק אינו עושה כן, כי הוא יודע דינם של הדלים..." (רמ"ד ואלי).

4. דין דלים הוא משפט, אבל לא בעולם הזה אלא בעולם הבא: "שאחריתם יהיה טוב" (הגאון מווילנה).

5. ולענ"ד, דין דלים הוא פשוט משפט שבו אחד מבעלי הדין הוא עני (ע"פ מלבי"ם).

עניים, שאין להם כסף לשלם לעורך-דין טוב, מתחילים את המשפט בעמדה נחותה יותר. הדבר מטיל אחריות מיוחדת על השופט - אחריות לדעת

הפועל ידע והמושג דעת משמעם היכרות מקרוב, היכרות בלתי אמצעית;   דלים הם חלשים, שאין להם מספיק כסף או קשרים כדי לשכור עורכי דין שיסבירו את הצד שלהם במשפט; לכן הם מתחילים מעמדה נחותה יותר, והטענות שלהם פחות מתקבלות על הדעת בראיה שטחית.

צדיק הוא אדם המייחס חשיבות רבה לצדק;   יודע צדיק דין דלים - השופט המייחס חשיבות לצדק, אינו מסתפק בעובדות הגלויות לעין, הוא טורח להתעמק בדינם של הדלים עד שהוא יודע את כל פרטי הדין מקרוב, באופן בלתי-אמצעי, ללא תיווכם של עורכי דין; כך הוא משתדל לנטרל את אי השיוויון בין שני הצדדים למשפט, ולהגיע לדין צדק.

אולם רשע לא יבין דעת - השופט הרשע אינו מייחס חשיבות לצדק, אינו מתבונן, ואינן טורח לדעת את העובדות המלאות - הוא מסתפק בעובדות הגלויות לעין או בעובדות שנמסרות לו על-ידי עורכי הדין, ומוציא משפט מעוקל.

 פרק כט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות