ללמוד מהשממית לבנות בית בידיים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ל    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ל28 שְׂמָמִית - בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ, וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ.

 סגולות

שממית (עכבישה) - מתפשת (מחברת) קורים שהיא יוצרת במו ידיה, ולמרות שיש לה רק קורים, היא מצליחה לבנות מהם היכלים מפוארים כמו של מלך.

/ השממית היא קטנה וחלשה ואתה יכול לתפוש אותה בקלות בידיים, וכדי להתמודד עם חולשה זו, היא תופשת בידיה חרקים ומזיקים אחרים, וכך נותנים לה להישאר גם בהיכלי המלך.

 מצודות

- שממית (עכביש) - במעשה ידים תתפש (תלכוד) די מחסורה, כי אורגת כעין יריעות, והזבובים נסבכים ונלכדים בהם, והמה לה למאכל;   ואף כי היא בהיכלי מלך, מקום למצוא שם הרבה מטעמים, מכל מקום תבחר לאכול ממעשה ידיה.    ותלמד דעת, להיות האדם נזון מיגיע כפו, ולא ליהנות משל אחרים.


 עצות

יצורים קטנים וחלשים צריכים להשתדל שלא להיות תלויים באחרים, כך שיוכלו לספק את כל צרכיהם בעצמם. כך ניתן ללמוד מהשממית - היא העכבישה - נקבת העכביש   (לפי התרגומים והפירושים המסורתיים):

בידיים = במו ידיה, בעצמה, ללא עזרה חיצונית, כמו בתהלים קכח2: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ".

תתפש = מהשורש תפש - תפס, שמציין חיבור ואחיזה חזקה.

שממית בידיים תתפש = העכבישה מחברת בחזקה קורים שהיא יוצרת בעצמה, ללא כל צורך בחומרי-גלם חיצוניים: "כל בריה, כשתעשה בית מושבה, היא מביאה ממקום אחר ממה לעשותו, אבל השממית תעשה בידיה ממש, ואין צריכה לדבר אחר" (הגאון מווילנה).

והיא בהיכלי מלך = בזכות חכמתה, היא מסוגלת לבנות לעצמה בכל מקום בית שבו היא המלכה: "השממית... תתפוש בידיה ותארוג רשתות וחרמים לצוד בה את הזבובים, ותשב בהיכלי מלך אשר ארגה לעצמה" (מלבי"ם).

הקטע (פסוקים 24-28) מתאר ארבעה יצורים קטנים, שבזכות חכמתם מצליחים להתגבר על החסרון הנובע מקטנותם;   חכמת העכבישה היא בהחלטתה לבנות את ביתה בכוחות עצמה, ללא חומרי גלם מבחוץ.

גם האומה הישראלית היא אומה קטנה, וכדי שתוכל לשרוד ולבנות לעצמה מדינה יפה ויציבה כהיכלי מלך, עליה להשתדל להגיע לעצמאות כלכלית, ליצור משק היכול לספק את צרכי עצמה כשיש צורך בכך, ואינו תלוי בחומרי גלם או עובדים מבחוץ.

 דקויות

שממית

שממית נזכרת בתנ"ך רק בפסוק שלנו, והמפרשים פירשוה בדרכים שונות:

1. שממית = נקבת העכביש = עכבישה (התרגום הארמי על הפסוק, רלב"ג, מצודת ציון, מלבי"ם ועוד).   העכבישה מחברת בחזקה קורים שהיא יוצרת בעצמה, ללא כל צורך בחומרי-גלם חיצוניים: "כל בריה, כשתעשה בית מושבה, היא מביאה ממקום אחר ממה לעשותו, אבל השממית תעשה בידיה ממש, ואין צריכה לדבר אחר" (הגאון מווילנה).    חכמתה, היא מסוגלת לבנות לעצמה בכל מקום היכל שבו היא המלכה: "השממית... תתפוש בידיה ותארוג רשתות וחרמים לצוד בה את הזבובים, ותשב בהיכלי מלך אשר ארגה לעצמה" (מלבי"ם).

לפי פירוש זה, הפסוק מלמד על חשיבות השימוש בחומרי-גלם מקומיים.     גם האומה הישראלית, כמו השממית, היא אומה קטנה. כדי שתוכל לשרוד ולבנות לעצמה מדינה יפה ויציבה כהיכלי מלך, עליה להשתדל להגיע לעצמאות כלכלית, ליצור משק היכול לספק את צרכי עצמה כשיש צורך בכך, ללא תלות בחומרי גלם או עובדים מבחוץ.

2. שממית = לטאה (על-פי התרגום הארמי-הירושלמי על ויקרא יא30, שתרגם את המילה "לטאה" - "שממיתא"): "השממית, אל נכון הלטאה המכונה Gecko, מצויה בארץ בכל בניין, אפילו בהיכלי פאר, הודות לדיסקות ההידבקות שבאצבעותיה. אותן דיסקות פועלות בדומה לכוסות רוח, הן מתרוקנות מאווירן ומצמידות את רגלי הלטאה למקומן. על-ידי כך יכולה השממית להלך לבטח על גבי קירות זקופים וחלקים, ואפילו על התקרה כשגבה למטה" (יהודה אליצור, חכמת הממשל במשל חכמה; הובא גם ב"דעת מקרא"); וייתכן שכך פירש גם רש"י: "בידיים היא אוחזת ומתדבקת בכתלים".

לפי פירוש זה, הפסוק מלמד על חשיבות היציבות השלטונית: "חשיבות יתרה נודעת... ליציבותו של השלטון... תפקיד רביעי זה של השלטון מייצגת השממית... קטנה היא וחלשה, ואפשר לתפשה, אף על פי כן אין לסלקה מהיכל המלך הודות ל"חכמתה", הלוא היא הסגולה של ההידבקות בכל קיר, תקרה, זיז וסדק" (שם).

- אולם, תכונה זו של השממית אינה מעידה על חכמה - היא נדבקת לקירות תודות לדיסקות ההידבקות שבאצבעותיה.

- ועוד: ישנם יצורים קטנים יותר מהשממית, שגם הם נדבקים בקלות לקירות ולתקרות, כגון תולעים וחרקים שונים. לצורך הידבקות לקירות, הקֹטֶן דווקא מהווה יתרון, ולכן אין זה מתאים לשים את השממית ברשימה של "קטנים וחכמים".

3. שממית = קוף - חיה הנחשבת לחכמה ביותר פרט לאדם, חיה המסוגלת להשתמש בכלים שהיא תופשת בידיה: "חיה אשר תתפש מידיים מה שנותנים לה, והיא בהיכלי מלך בעבור חכמתה, שהשרים מעמידים אותה בבתיהם" (אבן עזרא).

לפי פירוש זה, הפסוק מלמד על חשיבות חוש-ההומור. מי שיודע להצחיק אחרים, יסתדר היטב בכל מקום, גם בהיכלי מלכים.

בידיים תתפש

1. לפי רוב המפרשים, הביטוי בידיים תתפש מתאר את יתרונה של השממית - היודעת ליצור בידיה קורים הנתפשים ונאחזים זה בזה (תתפש - היא);

2. אמנם, מתוך השוואה לפסוקים הקודמים, יש שפירשו שהביטוי בידיים תתפש מתאר דווקא את חולשתה של השממית - שאפשר לתפוש אותה בידיים (תתפש - אתה).

- אולם, עד כמה שידוע לי, השממית - בין אם מדובר בעכבישה או בלטאה - אינה כה קלה לתפישה.

והיא בהיכלי מלך

מה הקשר בין השממית לבין היכלי המלך? כמה פירושים:

1. הביטוי היכלי מלך מתאר את הבית שהשממית בונה לעצמה, וממחיש את יכולתה של העכבישה לבנות לעצמה היכל מרווח ומלכותי בכל מקום שבו היא נמצאת.

2. הביטוי היכלי מלך מתאר את המקום שבו נמצאת השממית, וממחיש את בחירתה לאכול רק את החרקים שהיא תופשת במו ידיה, ולא ליהנות ממאכלים של אחרים, גם כאשר היא נמצאת במקום שבו ישנם מעדני-מלך (מצודת דוד). הבחירה הזאת מבטאת לא רק מוסר אלא גם חכמה: מכיוון שהעכבישה אוכלת רק חרקים שהיא תופסת במו ידיה, ואינה מכרסמת את המזון הנמצא במרתפי המלך, יש יותר סיכוי שיתנו לה לחיות לאורך זמן בהיכל, בזכות תרומתה לניקוי ההיכל מחרקים.

3. הביטוי היכלי מלך יכול לתאר גם את הנמשל של הפסוק. לפי אחד הפירושים, הקטע המדבר על "ארבעה קטנים וחכמים" כולל מסר חתרני סמוי, נגד מוסד המלוכה. מטרתו היא להראות, שכל עם יכול להסתדר מצויין בלי מלך - "הנמלים - עם לא עז, ויכינו בקיץ לחמם"; "שפנים - עם לא עצום, וישימו בסלע ביתם";  "מלך אין לארבה, ויצא חצץ כלו". אבל השממית, העכבישה המאוסה, מעוניינת בכל זאת להגיע לשלטון, והיא תעשה הכל כדי לתפוש בידיה את היכלי המלך. המשל דומה במבנהו ובמסר שלו למשל יותם - "גם יותם סיפר על שלושה ועל ארבעה: על שלושה עצים - הזית, התאנה והגפן - אשר שקדו לעשות פרי וללא מלך, ועל הרביעי - האטד - אשר ביקש להיות בהיכלי מלך" (על-פי אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 262).
 פרק ל    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות