איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה

קוד: ביאור:משלי יד8 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יד8: " חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה "

אדם ערום ופיקח משתמש בחכמתו כדי להבין את דרכו , מנהל את עסקיו בכישרון ותבונה, ואינו נזקק לתחבולות מרמה; ולעומתו -

אנשים כסילים אינם משקיעים בלימוד ובהבנה, מנהלים את עסקיהם באיוולת ושטחיות, ומנסים לפצות על כשלונותיהם במעשי מרמה .

עצות

לפניכם שני אנשים שאתם לא מכירים, אך אתם מתרשמים שאחד מהם פיקח והשני טיפש. במי מהם יהיה לכם קל יותר לבטוח?

מצד אחד, הפיקח עלול להיות רמאי, המשתמש בפיקחותו כדי להסתיר את רמאותו; ומצד שני, האויל עלול להיות רמאי מתוך טיפשות וחוסר מחשבה על התוצאות השליליות של רמאות:

ערום = פיקח, היודע להטעות ולהיזהר מהטעיות;   דרך = אמצעים להשגת מטרה;   חכמת ערום - הבין דרכו = אדם פיקח בדרך-כלל ישתמש בפיקחותו כדי להבין את דרכו בלבד, בלי לפגוע בדרכם של אחרים. הוא מעדיף להשקיע באמצעים שיאפשרו לו להשיג את מטרותיו בחיים, בלי לפגוע במטרותיהם של אחרים. הוא אמנם יודע להטעות ולרמות, אך אינו עוסק ברמאות כי אין לו צורך בכך, הוא משיג את מטרתו גם בלי לרמות. הוא מתבונן בסוף הדרך שהוא הולך בה, ומבין את התוצאות של המעשים שהוא עושה. הפיקח גם יודע שהרמאות עלולה להתגלות, ולכן כדאי לו להיות ישר. ומצד שני -

איוולת = שטחיות;   כסיל = השונא ללמוד, השונא חכמה;   איוולת כסילים מרמה = השונאים ללמוד נשארים שטחיים, אינם מצליחים להתקדם בחיים, והשטחיות הזאת גורמת להם לרמות את עצמם וכתוצאה מכך גם לרמות אחרים; הם גם אינם מבינים את התוצאות השליליות של רמאות.

לדוגמה: לפניכם שני אנשים, אחד ערום ואחד כסיל , ושניהם מבקשים הלוואה על-מנת לצאת מקשיים כלכליים זמניים.

מסקנה מפסוק זה היא, שככל שאנשים יהיו פיקחים יותר, כך החברה תהיה ישרה והוגנת יותר, כי לאנשים תהיה פחות מוטיבציה לרמות.

גם רבן יוחנן בן זכאי התלבט בשאלה, האם חכמה עוזרת לרמאים או מקטינה את הרמאות. הוא התלבט, האם לדבר בשיעורי התורה שלו על על דרכים שונות לרמות במסחר: " אם אומר - שמא ילמדו הרמאין; אם לא אומר - שמא יאמרו הרמאין "אין תלמידי חכמים בקיאים במעשי ידינו! " (קהלת רבה ו א, משנה כלים יז טז) . בסוף החליט ללמד, אך הביא ראיה מפסוק אחר, הושע יד10: " מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם? כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם ": דרכי החכמה, שהם דרכי ה', הם ישרים מטבעם, ורק מי שהוא ממילא פושע ייכשל כתוצאה מלימודם ( פירוט). בסופו של דבר, אם כולם יהיו חכמים ובקיאים יותר בדרכי המרמה, יהיו פחות רמאויות.

רעיון דומה נמצא בדברי חז"ל: " אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד " (משנה אבות ב ה) .

דקויות

ערום וכסיל -

1. לפי רוב המפרשים, מדובר בשני אנשים שונים - הערום (הפיקח) מבין את תוצאת מעשיו ולכן נזהר מרמאות, והכסילים אינם מבינים את תוצאות מעשיהם ועוסקים במרמה.

2. אך אפשר גם לפרש, שמדובר בשני צדדים שונים של אותו אדם, שעשוי להיות ערום ועשוי להיות כסיל. בכל אדם יש צד ערום , צד שחושף ומגלה את האמת, עניו וצנוע; ויש צד כסיל , צד שמכסה ומרמה, גאוותן ותאוותן. הצד הערום שלנו מבין , שכדי להגיע להישגים צריך לעבור בדרך , לעבוד ולהשקיע; אך הצד הכסיל שלנו רוצה לדלג על הדרך, הוא רוצה לשבת על כסא (כסיל אותיות כס לי ) ושאחרים יעבדו בשבילו, ולשם כך הם משתמש בדרכי מרמה (ע"פ גליה) .

חכמת ערום הבין דרכו -

1. לפי רוב המפרשים דרכו = האמצעים שהוא משתמש בהם להשגת מטרותיו, כדרך-חיים או לצורך עניין מסויים.

2. אך ניתן גם לפרש דרכו = מנהגיו והרגליו, הנובעים מהאופן שבו בנויה הנפש שלו: " חכמת ערום הוא כדי להבין דרכו וטבעו, בכדי להיזהר את עצמו שלא יבוא לשום חטא בעולם... אבל הכסילים , שאין יודעים, ועושין באיוולתן תיכף, ואינם רואים להבין, הוא מחמת זה מרמה אותן, היצר הרע, והן עושין כאיוולתן... ומרמין גם לאחרים שיהיו כמותן... " (הגאון מווילנה) . לפי זה, הפסוק מלמד, שכדי להיות אדם טוב, האדם צריך להכיר את עצמו היטב, כדברי חכמי יוון " דע את עצמך ".

איוולת כסילים מרמה -

1. האיוולת של הכסילים היא הגורמת להם לרמות: " ואיוולת כסילים היא גוררת המרמה, ולעולם יחשבו לרמות אחרים במפלתם " ( אבן עזרא) , " כי לא יתחכמו למצוא הדרכים הישרים אשר יגיעו בהם אל חפציהם, ולזה השתדלו למצוא דבר אוון ומרמה, ייחשב אצלם שיגיעו בו אל מבוקשם, ולזה לא יבינו דרכם ולא יגיעו אליו " ( רלב"ג) .

2. ויש שפירשו להיפך, שהכסילים משתמשים בחכמה כדי לרמות: " מכל חכמות המשיגות לאדם, יבחר לו מהם הערום חכמת כשרון המעשים ותיקון המידות; והכסיל יבחר לו, מכל החכמות, הערמה ומרמה ותואנה. ואלו אינם מגיעים בלתי מחשבה... " (רבי יונה גירונדי) , ואכן, כדי לרמות דרושה מחשבה מעמיקה:

  • ישעיהו לא6: " שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל "
  • הושע ט9: " הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה, יִזְכּוֹר עונם יִפְקוֹד חַטֹּאותָם "
  • שמות א10: " הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה... "
  • ירמיהו ד22: " כִּי אֱוִיל עַמִּי, אוֹתִי לֹא יָדָעוּ, בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה, וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה, חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע , וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ "
  • תהלים פג4: " עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד , וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ "
כל הפסוקים הללו מראים שיש קשר בין חכמה ועורמה לבין רמאות והשחתה, ולכן היה אפשר לפרש שגם הפסוק שלנו בא ללמד, שהכסיל משתדל ללמוד חכמה כדי לרמות אחרים.
  • אולם, בפסוק שלנו לא נאמר "חכמת כסילים מרמה" אלא " איוולת כסילים מרמה ", ולכן נראה לי שהפסוק מדגיש דווקא את ההיפך - דווקא השטחיות והטיפשות של הכסילים היא שגורמת להם לרמות.

3. ויש שפירשו בכיוון הפוך, שהמרמה של הכסילים היא הגורמת לאיוולת: " ואולת כסילים היא המרמה שבלבם, סופה שמביאתם לידי טפשות " ( רש"י) ; הם מרמים את עצמם בזמן הלימודים (מעתיקים שיעורי בית ומבחנים, מבריזים משיעורים...) וסופם שיישארו אוילים. 

4. ויש שפירשו, שהאיוולת של הכסילים היא עצמה המרמה - הם מציגים את עצמם כאוילים כדי להתיר לעצמם ללכת אחרי תאוותם: " האיוולת של הכסילים הוא מרמה, כי הכסיל אינו אויל, כי הוא אינו מסתפק באמת בדרכי החכמה, רק שמפני שהוא אסור ביד התאוה אשר תוליכהו תוהו לא דרך, וחוקי החכמה ודעת עומדים לנגדו, יעשה במרמה לקרוא אל האיוולת , ויאמר שהוא מסתפק על החכמה, ואינו מאמין בה מפני הספיקות שיש לו... " (מלבי"ם) .

הקבלות

בהמשך הפרק ישנו פסוק נוסף המתייחס לאדם ערום . שני הפסוקים מקבילים:
  • משלי יד8: " חָכְמַת עָרוּם - הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה "
  • משלי יד15: " פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, וְעָרוּם - יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ " ( פירוט)

אשורו = צעדיו, ולכן החצי השני של פסוק 15 מקביל לחצי הראשון של פסוק 8: בשניהם נאמר שהערום מבין את הדרך שהוא צועד בה. אולם:

  • בפסוק 8, ניגודו של הערום הוא כסיל ( = השונא חכמה), שמתנהג באיוולת, ועוסק במרמה;
  • בפסוק 15, ניגודו של הערום הוא פתי ( = המתפתה בקלות), שמאמין לכל דבר.

הפתי מאמין לכל דבר ולכן קל לרמות אותו; והכסיל מרמה אחרים (אולי הוא מרמה את הפתיים שמאמינים לכל דבר...).

  • בפסוק 8, הערום הוא ניגודו של הכסיל, והפסוק בא ללמד, איך כל אחד מהשניים "מסתדר" בחיים: הערום מסתדר בעזרת החכמה ( = הידע שנלמד מאחרים); אמנם, אין לו ידע בכל התחומים (כמו לחכם), אבל הוא יודע את מה שהוא צריך לדעת - הוא מבין את הדרך שהוא צועד בה - מתמחה במקצוע שלו, מבצע אותו היטב, צובר ניסיון ומוניטין, וכך מצליח במעשיו: חכמת ערום - הבין דרכו . לעומתו, הכסיל נוהג באיוולת ( = שטחיות), אינו רוצה ללמוד חכמה, אינו רוצה להשקיע במקצוע, ולכן אין לו ברירה אלא לרמות אחרים - איוולת כסילים - מרמה .
  • בפסוק 15, הערום הוא ניגודו של הפתי, והפסוק בא ללמד, איך כל אחד מהם מקבל החלטות: הפתי מאמין לכל דבר ולכן קל לרמות אותו, אך הערום מתבונן בכל צעד שהוא רוצה לעשות בחיים, לפני שהוא עושה אותו, וכך ניצל מרמאויות ומצליח בחייו ( פירוט).
הערום בספר משלי נמצא בדרגה נמוכה יותר מהחכם והנבון: הוא איש פשוט, אין לו מספיק חכמה ותבונה כדי ללמד אחרים, אך יש לו מספיק שכל מעשי כדי לדאוג לעצמו. הוא אינו מרמה אחרים, ואינו נותן שירמו אותו.

ראו גם:

פירוש ישן (ה'תשס"ד)

פסוקים רבים בספר משלי עוסקים בשאלה הנצחית - "איך להצליח בחיים?". הפסוקים מתארים את דרכם של טיפוסים שונים - חלקם חיוביים וחלקם שליליים - אל ההצלחה.

במאמר זה נתמקד בשני פסוקים המתייחסים לאדם ערום ( = פיקח, היודע להיזהר מפיתויים והטעיות ):

  • משלי יד8: "חכמת ערום - הבין דרכו; ואיוולת כסילים - מרמה "
  • משלי יד15: "פתי - יאמין לכל דבר; וערום - יבין לאשורו "

אשורו = צעדיו , ולכן החצי השני של פסוק יד15 מקביל לחצי הראשון של פסוק יד8: בשניהם נאמר שהערום מבין את הדרך שהוא צועד בה.

אך כדי להבין את מלוא המשמעות של הפסוקים, יש לשים לב להבדלים ביניהם:

הפתי מאמין לכל דבר ולכן קל לרמות אותו; והכסיל מרמה אחרים (אולי הוא מרמה את הפתיים שמאמינים לכל דבר...)

כעת נקרא שוב את חצאי-הפסוקים שמדברים על הערום:

  • בפסוק יד8, הערום הוא ניגודו של הכסיל, והפסוק בא ללמד, איך כל אחד מהשניים "מסתדר" בחיים  : הערום מסתדר בעזרת החכמה ( = הידע שנלמד מאחרים ); אמנם, אין לו ידע בכל התחומים (כמו לחכם), אבל הוא יודע את מה שהוא צריך לדעת - הוא מבין את הדרך שהוא צועד בה - מתמחה במקצוע שלו, מבצע אותו היטב, צובר ניסיון ומוניטין, וכך מצליח במעשיו: "חכמת ערום - הבין דרכו " . לעומתו, הכסיל נוהג באיוולת ( = שטחיות ), אינו רוצה ללמוד חכמה, אינו רוצה להשקיע במקצוע, ולכן אין לו ברירה אלא לרמות אחרים - "איוולת כסילים - מרמה " .
  • בפסוק יד15, הערום הוא ניגודו של הפתי, והפסוק בא ללמד, איך כל אחד מהם מקבל החלטות  : הפתי מאמין לכל דבר ולכן קל לרמות אותו, אך הערום מתבונן בכל צעד שהוא רוצה לעשות בחיים, לפני שהוא עושה אותו, וכך ניצל מרמאויות ומצליח בחייו.

הערום בספר משלי נמצא בדרגה נמוכה יותר מהחכם והנבון: הוא איש פשוט, אין לו מספיק חכמה ותבונה כדי ללמד אחרים, אך יש לו מספיק שכל מעשי כדי לדאוג לעצמו. שני הפסוקים שקראנו נותנים שתי עצות מעשיות לאנשים פשוטים:

  • תשקיעו בדרך-החיים שבחרתם בה, ואל תנסו לרמות אחרים;
  • תבדקו כל צעד בחיים לפני שאתם עושים אותו, ואל תתנו לאחרים לרמות אתכם.

פירושים אחרים - ע"פ מלבי"ם:

יד8: "הערום " (הפיקח) הוא לא חכם גדול, אבל יש לו לפחות חכמה מעשית - הוא משתדל "להבין את הדרך שלפניו " ולדעת האם כדאי או לא כדאי ללכת בה.לעומתו, "הכסיל " (הנהנתן) לא משתדל בכלל להבין את דרכו - הוא הולך תמיד בדרך שתביא לו הנאה רגעית. גם כאשר הוא מביע דברי- "איוולת " , דברי כפירה וספקות נגד חוקי-החכמה, זה לא נובע ממחשבה מעמיקה (כמו של האויל האמיתי) אלא זה רק "מרמה " - זה רק 'כיסוי' שנועד להסתיר את העובדה שהוא בכלל לא רוצה להבין...

יד15: "לפתי " (הטיפש) אין מספיק כשרון כדי לדעת בעצמו באיזו דרך כדאי ללכת, ולכן הוא "מאמין לכל דבר " שאומרים לו - הוא ממילא לא מסוגל לבדוק אם אכן זו הדרך הנכונה. לעומתו, "הערום " (הפיקח) משתדל "להבין לאשורו " , להבין את הדרך שבה הוא עומד לצעוד, לנסות אותה ולראות האם היא באמת הדרך הכדאית יותר.

תגובות