הרע מתבטא באיברים

ניתן למצוא כמה עצות נוספות על זיהוי שקרים בעזרת שפת גוף במאמר איך לזהות שקר - פוליגרף אנושי, באתר של משרד החקירות יניר-לוין. הנה כמה דוגמאות ל"כמה מחוות ומאפייני התנהגות, אשר בעזרת התבוננות בהם ניתן לזהות שקרים, כל עוד הם שונים מהתנהגותו הנורמלית של אותו אדם":

• "תנועת עיניים בתדירות גבוהה... שפשוף עיניים.... עיניים פקוחות לרווחה או סגורות למחצה" - כמו שנאמר אצלנו "קורץ בעיניו".
• "רגליים שלובות בזמן ישיבה.... כפות הרגליים אינן יציבות על הרצפה בעת ישיבה... - החזקת חפץ, קרסול, ברך או חלק אחר של הרגל המוצלבת בעת ישיבה" - כמו שנאמר אצלנו "מולל ברגליו".
• "הצלבת ידיים... תנועת גפיים מתמדת.. נגיעות באוזניים" - כמו שנאמר אצלנו "מורה באצבעותיו".
• רמזים מילוליים (ראו במאמר) - כמו שנאמר אצלנו "הולך עקשות פה".

הדגמה מופלאה לפוטנציאל של המוח האנושי לזהות רמזים לא-מילוליים ניתן לראות אצל חולים ב אפאזיה - מחלה הפוגעת באיזור מסויים במוח האחראי על הבנת המשמעות של מילים. במקרים רבים, חולים כאלה מסוגלים לתקשר עם הסביבה בצורה נורמלית לחלוטין, מתוך הבנה של הרמזים הלא-מילוליים - טון הדיבור, שפת גוף ועוד. מעבר לכך: "לחולה אפאזי אי אפשר לשקר. הוא אינו קולט את המילים, ולכן אינו הולך שולל; אך את מה שהוא קולט, הוא קולט בלי לשגות, בעיקר את ההבעה שנלוית למילים, אותה הבעתיות מוחלטת, ספונטנית, בלתי רצונית, שאי אפשר לחקות או לזייף - כמו שאפשר לחקות או לזייף במילים" (אוליבר סאקס, "האיש שחשב שאשתו היא כובע", פרק 9 "נאום הנשיא", עמ' 91).

פירושים נוספים

1. ע"פ חכמי המדרש, כל הקטע מדבר על "בעלי לשון הרע, שדימן הקב"ה לעבודה זרה, מפני מה? מפני שלשון הרע קשה כעבודה זרה. רבי יהושע אומר: אינו דומה אלא לשופך דמים, דכתיב (בראשית ט ו): "שופך דם האדם באדם דמו יישפך", אף כאן, הואיל והולך ומלשין, כאילו שופך את דמו..." (מדרש משלי (בובר)).

וב"מצודת דוד" הסביר, שאיברי הגוף בפסוקים 12-13 מציינים רמיזות של לשון הרע - הרשע משתמש באיברי גופו כדי להגיד דברי גנאי על הזולת:

• הולך עקשות פה - מעקם את פיו בדברי גנאי,
• קורץ בעיניו לאות לעג;
• מולל ברגליו - מלשון מילה - מדבר דברים רעים באמצעות רגליו;
• מורה באצבעותיו - מצביע על אנשים כדי לרמוז עליהם דברים רעים.

2. ויש מפרשים שהכוונה לדברי שקר ונוכלות: "הסימן הראשון לזהות את איש האוון הוא עיקשות פה. אצל אותם האנשים, הפה אינו ישר, הם מסלפים את דיבורם, לא מדייקים בלשונם, ועוד קוראים לזה "לעגל פינות"... כל בניין האדם, יציבותו בחיים והצלחתו, תלויה במידת האמת שיש בדיבורו. מי שמדייק בדיבורו ואומר רק את האמת - הוא אדם חיובי ויש להתקרב אליו וללמוד ממעשיו. אך אם הוא נתפס בשקר, ואפילו הקטן ביותר - ואפילו הוא רק מנפח ומשנה פרטים... יש לבודקו היטב!!!" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ג תמוז ה'תשס"ט).

3. ויש שפירשו, שכל הקטע מדבר על "אדם בליעל - מי שפורק מעליו עול מקום", ומטרת הקטע היא ללמד, שאותו פורק-עול עלול להיות גם איש אוון בין אדם לחברו, ולעשות את כל העוולות המתוארות בקטע: "כיון שפרק עול המקום - בודאי את כל אלה יעשה" (מצודות).

4. וייתכן גם שהפסוק נועד ללמד אדם שסובל מייסורים וצרות, איך לעשות חשבון נפש (ראו פתע יישבר ואין מרפא).

פסוקים דומים

• גם הקטע הבא מדבר על איברי גוף, משלי ו16-19: "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה'; וְשֶׁבַע [תּוֹעֲבַת] נַפְשׁוֹ. עֵינַיִם רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר; וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי. לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן; רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה. יָפִיחַ כְּזָבִים, עֵד שָׁקֶר; וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים"; בשני הקטעים נזכרו חמישה איברים - עיניים, פה/לשון, ידיים/אצבעות, לב, רגליים.
• משלי י10: "קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט" (פירוט)
• משלי טז30: "עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת, קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה" (פירוט)