מזימה תשמור עליך, תבונה תנצרך

קוד: ביאור:משלי ב11 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

בפרק המתאר את מעלות התבונה נאמר, בין השאר:

משלי ב11: "מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה"

מזימה היא תוכנית שמטרתה לפגוע בזולת. הפסוק מלמד, שכאשר אדם לומד תבונה, הוא יכול להכיר את המזימות שאחרים זוממים נגדו, וההיכרות הזאת עם המזימה תשמור ותגן עליו (ראו עורמה ומזימה - מתי זה טוב?).

תבונה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות; נצירה היא שמירה פעילה (שומר עומד בשער המחנה ומחכה שיבואו אויבים; נוצר גם עושה סיורים כדי לזהות את האויבים לפני שהם מגיעים). אדם שיש לו תבונה לומד כל-הזמן מזימות חדשות, וכך הוא תמיד מוכן ומוגן מפני אויבים המנסים לשים לו רגל.

השמירה בפסוק זה מתייחסת לשני סוגים של סכנות - סכנות חומריות הנובעות מאויבים חיצוניים, וסכנות רוחניות הקשורות ליצרים ותאוות הנמצאים בתוך האדם עצמו. שני הסוגים הללו נרמזים בשמונת הפסוקים הבאים, המתחלקים לשתי קבוצות מקבילות של 4 פסוקים:

• משלי ב12-15: "לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע, מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת..." - הצלה מגברים מסוכנים ואלימים, שהם משל ליצר האלימות וההרס (פירוט);
• משלי ב16-19: "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה" - הצלה מנשים מסוכנות ומפתות, שהן משל ליצר המין והתאוה (פירוט).

סיפורים על חכמי ישראל מתארים את שתי הדרכים שבהם התבונה שומרת על האדם - שמירה חומרית ושמירה רוחנית

• שמירה חומרית: "מסופר על רבי יונתן אייבשיץ, כשהיה קטן, פעם הלך בדרך ופגע בו גוי אחד והיכהו להנאתו. מייד הוציא יונתן הקטן כמה מטבעות שהיו בכיסו ונתנם לגוי. תמה הגוי ושאל: אני היכתי אותך ואתה משלם לי? 'כן' ענה יונתן,  'חג היום ליהודים, ובחג זה יש לנו מצוה, שאם גוי מכה אותנו - עלינו לתת לו את כל הכסף הנמצא בכיסנו'. חשב הגוי בליבו: 'למה אכה ילד קטן - אלך ואכה את הגביר של היהודים, שבכיסו בוודאי יש סכום כסף גדול'. הלך הגוי והכה את הגביר, כמובן שהגביר לא שתק, המשטרה מיד הגיעה ועצרה את הגוי..." (הרב רונן חזיזה, "חמש דקות תורה ביום", ז סיון ה'תשס"ט).
• שמירה רוחנית: "רבי חנינא ורבי יונתן הגיעו לפרשת דרכים: דרך אחת עוברת ליד בית עבודה זרה, ודרך שניה עוברת ליד בית זונות. אמר האחד לחברו: נלך בדרך העוברת ליד בית עבודה זרה, שכן יצר הרע של עבודה זרה כבר נשחט (בתחילת ימי בית שני, ואין חשש שנתפתה להיכנס לשם)! אמר השני: נלך בדרך העוברת ליד בית זונות, נכפה את יצרנו ונקבל שכר! כשהגיעו ליד בית הזונות, ראו שהזונות נכנעות מפניהם ונכנסות לחדרן (כנראה מתוך בושה). אמר לו: מניין ידעת שתוכל לסמוך על עצמך לבוא לכאן, ולא חששת מיצר הרע? אמר לו: מזימה תשמור עליך, תבונה תנצרכה" (בבלי עבודה זרה יז ב ורש"י, תרגום חופשי לעברית)- התורה שעסקו בה תוך כדי הליכה שמרה עליהם מפיתויי היצר הרע. מי שמסוגל לעסוק בתורה בלי הפסקה, תוך כדי הליכה, יכול להינצל מפיתויים שהוא נתקל בהם ברחוב.