תכנון חכם מונע הפתעות

קוד: ביאור:משלי ג26 בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי מלמד, שה' עוזר למי שמתכנן את מעשיו בחכמה ותבונה. התוצאות החיוביות של תיכנון זה מתוארות במשלי ג 23-26:

אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ, וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף.
אִם-תִּשְׁכַּב - לֹא-תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ - וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.
אַל-תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא.
כִּי-ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד.

בפסוקים הקודמים נאמר, שיש לתכנן את המעשים בחכמה ובתבונה, לשים לב היטב לתוכניות המעשיות החיוביות (תושיה), והשליליות (מזימה), משלי ג21: "בְּנִי! אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ, נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה" (פירוט). הפסוקים שלנו מלמדים, שמי שנוהג כך יכול להיות רגוע:

עד כאן, הפסוקים מתארים תוצאות טבעיות לחלוטין של שימוש בחכמה ותבונה - מי שמתכנן בחכמה, ניצל מהפתעות לא נעימות. אולם הפסוק האחרון בקטע - כי ה' יהיה בכסלך, ושמר רגלך מלכד - משנה כיוון לגמרי: מהעולם הטבעי אנחנו עוברים לעולם העל-טבעי, שבו ה' מגן על האדם גם ממלכודות שלא חשב עליהן כלל!

ייתכן שיש כאן רמז למשפט העממי "ה' עוזר למי שעוזר לעצמו": לאף אחד אין חכמה מושלמת, כל אחד עלול להיכשל; אולם, אם תכננת את מעשיך בחכמה, תבונה, דעת, תושיה ומזימה, אתה יכול להיות רגוע, שה' יגן עליך גם בכסלך = גם בנקודות שבהן אתה כסיל.

פירושים נוספים

"אל תירא... ומשואת רשעים כי תבוא" - פירשנו שהכוונה "מאסון שיביאו עליך הרשעים";
ורש"י פירש "משואה שתבוא על הרשעים". וכן הסביר מלבי"ם: "גם אם תבוא השואה המוכנת להשמיד את הרשעים, אל תירא, כי תינצל בהשגחת ה'". ולגבי המילה "שואת", פירש מצודת ציון: "ומשואת - ענין חושך, כמו אמש שואה ומשואה (איוב לא)".

"כי ה' יהיה בכסלך" - פירשנו "כסלך" מלשון כסילות, היפך חכמה;
ומצודת ציון פירש: "בכסלך - עניין בטחון ותקוה, כמו (איוב ח):"אשר יקוט כסלו, ובית עכביש מבטחו".".
ורש"י הביא את שני הפירושים: "בכסלך - במבטחך. דבר אחר: בדברים שאתה כסיל בהן, כך מצאתי בירושלמי".

תגובות ישנות

רמי ניר, 6.5.07: "כדאי לזכור מה אמר קהלת על חכמה ושימושיה: "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב-כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב" (קהלת א' 18). צריך לקחת בחשבון: לא קל להשתמש בחכמה! לדוגמא: "כִּי-יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת--וּבְכִשְׁרוֹן, וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל-בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ, גַּם-זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה" (קהלת ב' 21).

עדים זוממים שואפים לממש את הרעיון הזה; ואמנם: "וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע" (קהלת ג' 16) כפי שזועק הנביא: "כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת-הַצַּדִּיק, עַל-כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל" (חבקוק א' 4). כלומר, תתכן אפשרות כי שופטים יעשו יד אחת עם עדים זוממים... "כִּי יֵשׁ-דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הָבֶל, מַה-יֹּתֵר לָאָדָם" (קהלת ו' 11).

וחייב לדעת גם המשתמש בחכמה: "כִּי גַּם לֹא-יֵדַע הָאָדָם אֶת-עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם" (קהלת ט' 12).

"שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ... תֶּן-חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי לֹא תֵדַע מַה-יִּהְיֶה רָעָה עַל-הָאָרֶץ" (קהלת יא' 2-1).

"סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם" (קהלת יב' 13).

תגובות