קוד: ביאור:משלי ו30 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
לֹא-יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב.
וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם אֶת-כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן.
נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר-לֵב; מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ, הוּא יַעֲשֶׂנָּה.
נֶגַע וְקָלוֹן יִמְצָא; וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה.
כִּי-קִנְאָה חֲמַת-גָּבֶר; וְלֹא-יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם.
לֹא יִשָּׂא פְּנֵי כָל-כֹּפֶר; וְלֹא-יֹאבֶה כִּי תַרְבֶּה-שֹׁחַד.
הפסוקים מתארים שתי סיבות שבגללן הגניבה פחות חמורה מהניאוף:
לא יבוזו לגנב
משתי סיבות:
כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב(פסוק 30) - כי הוא גונב כדי למלא צורך אובייקטיבי - הגוף הרעב לא יכול להתקיים בלי אוכל; אם כולאים אדם בלי אוכל, הוא ימות תוך מספר ימים.
ונמצא - ישלם שבעתיים, את כל הון ביתו יתן(פסוק 31) - כאשר הוא יימצא (ייתפס), הוא יוכל להחזיר את הגניבה ואף יותר מזה - פי 7 ממה שגנב - וכך יוכל לפצות את הנגנב גם על אבדן רכושו וגם על עגמת הנפש שנגרמה לו (פירושים נוספים); כלומר, הנזק שגורמת הגניבה הוא נזק הפיך.
נואף אישה - חסר לב, משחית נפשו הוא יעשנה" (פסוקים 32-33): חסר לב הוא אדם שאינו מסוגל לחשוב בהגיון; הנואף לא פועל מסיבה הגיונית-טבעית, כי הגוף יכול להתקיים בלי מין. קשה להאמין שזה אפשרי בתרבות של ימינו, שמשקיעה כל כך הרבה בתרבות המין, אבל אפשר להוכיח זאת בניסוי - אם כולאים אדם ומונעים ממנו לקיים יחסים, הוא לא ימות מזה, הוא יוכל לחיות שנים רבות, ובמשך הזמן הצורך שלו יקטן, כדברי חז"ל "
משביעו - רעב, מרעיבו - שבע". הנואף פועל רק מתוך תאוה דמיונית ולא מתוך צורך אובייקטיבי, ולכן "
נגע וקלון ימצא, וחרפתו לא תמחה", בניגוד לגנב ש"
לא יבוזו לו".
כי קנאה חמת גבר, ולא יחמול ביום נקם. לא ישא פני כל כופר, ולא יאבה כי תרבה שוחד" (פסוקים 34-35): הניאוף פוגע לא רק ברכושו של הזולת אלא גם במשפחתו, כבודו וחייו; הנזק הוא בלתי הפיך, ושום תשלום לא יוכל לפצות את המשפחה שנהרסה (ראו גם היחס לנואף בספר משלי ובתורה).
1. הפסוק מדבר על אדם הגונב מתוך רעב גופני, אך חז"ל דרשו אותו גם על אדם ה"גונב" דברי תורה מתוך רעב רוחני, על-פי
עמוס ח11: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ד' ה', וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ: לֹא רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא
צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'
".
2. "המתגנב אחר חברו, והלך לשנות בדברי תורה, אף על פי שנקרא גנב, הרי זה זכה
לעצמו. עליו הוא אומר,
לא יבוזו גנב כי יגנוב. לסוף מתמנה על
הצבור, שנאמר,
ונמצא - ישלם שבעתים, את כל הון ביתו יתן.
ואין
שבעתים אלא דברי תורה, שנאמר
אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל
לארץ מזוקק שבעתים (תהלים יב).
" (מכילתא על שמות כב ג), כלומר, "אדם שרעב לדברי תורה, ורוצה ללכת לשיעור, אולם חברו תופסו ומעכב אותו - מותר לו לשקר ולומר לו שהוא ממהר מאד כי יש לו אורחים חשובים, או שיש לו עיסקה דחופה, ואף על-פי שהוא גונב בזה את דעת חברו - לא יבוזו לו, כי מטרתו למלא את נפשו בדברי תורה
" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ז בתמוז ה'תשס"ט).
3. "אם ראית עם הארץ שהשחית עצמו על דברי תורה, אל תאמר 'אתמול עם הארץ והיום חבר?!' למה? -
למלא נפשו כי ירעב, ואין ירעב אלא תורה, שנאמר
לא רעב ללחם ולא צמא למים.
" (ילקוט שמעוני על משלי), כלומר, "בדור שלנו רואים הרבה אנשים שהיו רחוקים מתורה ומצוות, וברגע אחד עשו מהפך לטובה והלכו ללמוד תורה בשקידה ובמסירות נפש. יש כאלה שאומרים: אתמול הוא היה כמוני, מה הוא מראה את עצמו צדיק? מה קרה לו? הוא לא יכול לרמות אותי... אסור לומר כך... יש לו תחושת רעב לדבר ה', וזה מה שהניע אותו ללמוד ולהשתנות
" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ז בתמוז ה'תשס"ט).
לא יבוזו לגנב כי יגנוב, למלא נפשו כי ירעב"; לפי זה, המילה "כי" הראשונה משמעה "אם" או "כאשר", ומשמעות הפסוק היא " לא יבוזו לגנב כאשר יגנוב; ולמה לא יבוזו לו? - כי הוא עושה זאת למלא נפשו כי ירעב "; כך כנראה פירש רש"י.
לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו, כי ירעב" ומשמעות הפסוק היא " לא יבוזו לגנב כאשר יגנוב לצורך חיי נפשו; ולמה לא יבוזו לו? - כי הוא רעב ולא יכול לחיות בלי לגנוב"
3. וע"פ מלבי"ם, יש לפסק כפי שכתבנו למעלה: "לא יבוזו לגנב, כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב
"; לפי זה, המילה "כי" הראשונה משמעה "משום ש-", ומשמעות הפסוק היא "
לא יבוזו לגנב, ולמה לא יבוזו לו? -
כי הוא
גונב
למלא נפשו כאשר הוא
רעב ".