גניבה לעומת ניאוף

קוד: ביאור:משלי ו30 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

בספר משלי, בסוף פרק ו המזהיר מפני זנות וניאוף, ישנם פסוקים שמשוים בין גנב לבין נואף (משלי ו 30-35):

לֹא-יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב.
וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם אֶת-כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן.
נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר-לֵב; מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ, הוּא יַעֲשֶׂנָּה.
נֶגַע וְקָלוֹן יִמְצָא; וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה.
כִּי-קִנְאָה חֲמַת-גָּבֶר; וְלֹא-יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם.
לֹא יִשָּׂא פְּנֵי כָל-כֹּפֶר; וְלֹא-יֹאבֶה כִּי תַרְבֶּה-שֹׁחַד.

הפסוקים מתארים שתי סיבות שבגללן הגניבה פחות חמורה מהניאוף:

לא יבוזו לגנב משתי סיבות:

שתי הסיבות הללו לא קיימות בחטא הניאוף:
ראו גם: כסף לא יכול לקנות אהבה.

פירושים נוספים

רעב לשמוע את דברי ה'

1. הפסוק מדבר על אדם הגונב מתוך רעב גופני, אך חז"ל דרשו אותו גם על אדם ה"גונב" דברי תורה מתוך רעב רוחני, על-פי  עמוס ח11: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ד' ה', וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ: לֹא רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'".

2. "המתגנב אחר חברו, והלך לשנות בדברי תורה, אף על פי שנקרא גנב, הרי זה זכה לעצמו. עליו הוא אומר, לא יבוזו גנב כי יגנוב. לסוף מתמנה על הצבור, שנאמר, ונמצא - ישלם שבעתים, את כל הון ביתו יתן. ואין שבעתים אלא דברי תורה, שנאמר אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים (תהלים יב)." (מכילתא על שמות כב ג), כלומר, "אדם שרעב לדברי תורה, ורוצה ללכת לשיעור, אולם חברו תופסו ומעכב אותו - מותר לו לשקר ולומר לו שהוא ממהר מאד כי יש לו אורחים חשובים, או שיש לו עיסקה דחופה, ואף על-פי שהוא גונב בזה את דעת חברו - לא יבוזו לו, כי מטרתו למלא את נפשו בדברי תורה" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ז בתמוז ה'תשס"ט).

3. "אם ראית עם הארץ שהשחית עצמו על דברי תורה, אל תאמר 'אתמול עם הארץ והיום חבר?!' למה? - למלא נפשו כי ירעב, ואין ירעב אלא תורה, שנאמר לא רעב ללחם ולא צמא למים." (ילקוט שמעוני על משלי), כלומר, "בדור שלנו רואים הרבה אנשים שהיו רחוקים מתורה ומצוות, וברגע אחד עשו מהפך לטובה והלכו ללמוד תורה בשקידה ובמסירות נפש. יש כאלה שאומרים: אתמול הוא היה כמוני, מה הוא מראה את עצמו צדיק? מה קרה לו? הוא לא יכול לרמות אותי... אסור לומר כך... יש לו תחושת רעב לדבר ה', וזה מה שהניע אותו ללמוד ולהשתנות" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ז בתמוז ה'תשס"ט).

פסוק 30 - שלושה פיסוקים שונים

1. ע"פ הטעמים, יש לפסק כך: "לא יבוזו לגנב כי יגנוב, למלא נפשו כי ירעב"; לפי זה, המילה "כי" הראשונה משמעה "אם" או "כאשר", ומשמעות הפסוק היא " לא יבוזו לגנב כאשר יגנוב; ולמה לא יבוזו לו? - כי הוא עושה זאת למלא נפשו כי ירעב "; כך כנראה פירש רש"י.
  • אולם, לפי זה ישנה כפילות בצלע הראשונה - "לא יבוזו לגנב כי יגנוב ", ובצלע השניה חסרות מילים - "כי למלא נפשו כי ירעב הוא עושה ".
  • הפירוש מסתמך על הטעמים, אולם לא בטוח שהטעמים במקרה זה מתאימים למשמעות הפסוק - ייתכן שהפיסוק של הטעמים נועד רק לשמור על המקצב השירי של הקטע, ולחלק את הפסוק לשתי צלעות שוות באורכן.
2. ע"פ מצודת דוד, יש לפסק כך: "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו, כי ירעב" ומשמעות הפסוק היא " לא יבוזו לגנב כאשר יגנוב לצורך חיי נפשו; ולמה לא יבוזו לו? - כי הוא רעב ולא יכול לחיות בלי לגנוב"

3. וע"פ מלבי"ם, יש לפסק כפי שכתבנו למעלה: "לא יבוזו לגנב, כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב"; לפי זה, המילה "כי" הראשונה משמעה "משום ש-", ומשמעות הפסוק היא " לא יבוזו לגנב, ולמה לא יבוזו לו? - כי הוא גונב למלא נפשו כאשר הוא רעב ".

תגובות