קוד: ביאור:משלי ז20 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי ז19-20: "כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ, הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק.
צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ, לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ
"
כשאדם משקיע יותר מדי בקריירה, המשפחה שלו עלולה ליהרס. כך ניתן ללמוד מדברי הפיתוי ששם ספר משלי בפיה של האישה הנואפת:
הלך בדרך מרחוק = הלך בדרך ל מרחוק, למקום רחוק (מלבי"ם)או לזמן רחוק (דעת מקרא בשם המאירי).
יום הכֶסֶא = זמן כלשהו שנקבע מראש (רש"י, מצודות, מלבי"ם), או יום ראש החודש שבו הירח מכוסה (ראב"ע, שבי"ל), או יום אמצע החודש שבו הירח מלא ומכוסה אור (פירוט); ליום הכסא = לכבוד יום הכסא - לכבוד סעודת ראש החודש או אמצע החודש.
האישה הנואפת אומרת דברים אלה כדי להכניס את הבחור לתוך אוירה חומרנית - אוירה של בית שאין בו משפחה, בית שמשמש רק לעניינים חומריים:
יש כאן גם ביקורת סמויה של החכם, מחבר הספר, על האיש, שמזניח את ביתו וכתוצאה מכך גורם לאשתו לחפש בחורים זרים.
1. פירשנו שהפסוקים מדגישים את הניתוק בין האיש לבין המשפחה. פירוש זה מתאים לפסוקים אחרים בפרק המדברים על בית. ראו זנות - בית בלי משפחה.
2. על-פי הפשט, מטרת המשפט היא להרגיע את הבחור, שלא יפחד מנקמתו של הבעל הקנאי (המתואר בסוף הפרק הקודם - משלי ו34-35):אל תחוש פן בלילה יבוא מדרכו, כי לקח בידו צרור כספו, ויאחר בדרך עד כי יתום הכסף לקנות בכולם סחורות רבות".
לזמן המיועד אשר קבע יבוא הנה, והזמן עדיין לא בא" (ע"פ מצודות ומלבי"ם).
סילק הקב"ה שכינתו, וכל טוב נתן לעמים" (רש"י).
טובים שבהם[בבני ישראל]
הרג" (רש"י).
לעת קץ יחזור ויבוא לביתו, אז יהיו המצוות בשלמות, אבל עכשיו אין המצוות נוהגות בשלמות, ולכן אל תשית לבך עליהן, שעכשיו, אף אם תרדוף אחריהן, לא תשיג" (הגר"א).