אני חכמה שכנתי ערמה, ודעת מזימות אמצא

קוד: ביאור:משלי ח12 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

בפרק ח החכמה מדברת, ואומרת:

משלי ח12: "אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה, וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא"

חכמה היא הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד; ערמה היא הכישרון להטעות ולהיזהר מהטעיות; מזימה היא תוכנית שמטרתה לפגוע בזולת.

כשהחכמה אומרת " שכנתי ערמה, ודעת מזימות אמצא ", למה היא מתכוונת? מה המשל, מה הנמשל ומה המסקנה המעשית?

1. המשל - שתי נשים, 'חכמה' ו'ערמה', גרות בשכנות, זו ליד זו: "אני חכמה שכנתי אצל ערמה" (רש"י). מי שבא לבקר את 'חכמה', בדרך אגב מכיר גם את השכנה שלה, 'ערמה'; והנמשל - מי שלומד חכמה, בדרך אגב גם 'זוכה' בערמה, ויכול להשתמש בתחבולות של הטעיה: "כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית" (רבי אליעזר, סוטה כא ב). המסקנה המעשית יכולה להיות שלילית, נייטרלית או חיובית:

ראו גם: עורמה ומזימה - מתי זה טוב?.

2. המשל - אישה בשם 'חכמה' גרה בביתה של אישה בשם 'ערמה'; כל מי שרוצה לפגוש את 'חכמה', חייב לפני כן לעבור דרך 'ערמה'; והנמשל - מי שרוצה לזכות בחכמה, חייב לקחת אותה ברצינות ולהשתמש בתחבולות של ערמה, כך שיוכל ללמוד מאנשים רבים: "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן (שפירש מכל עסקים ונעשה עליה עני וחסר כל; לשון אחר... שמערים שיתקיים תורתו, לקבוץ על יד וללמוד מכל אדם)" (רבי יוסי בר' חנינא, סוטה כא ב (רש"י)); "אמרה החכמה, לגלות הדברים ההכרחיים בהמצאתה: אני חכמה שכנתי ערמה - במקומות שנמצאת שם ערמה ודרך השתדלות, והם הסדרים ההגיונים. ויצטרך לו גם כן שימצא יראת ה'..." (רלב"ג).

3. ואפשר גם לפרש להיפך: כל מי שרוצה 'ערמה' חייב לפני כן לעבור דרך 'חכמה': "אי אפשר לעשות תחבולות להערים להנצל מיד היצר הרע המסית בזולת חכמת התורה" (מצודות). פירוש זה מתאים להקשרו של הפסוק, הפותח קטע שבו החכמה והבינה מכריזות על הכישרונות שהן מקנות לבעליהן.

מקורות ופירושים נוספים

פירוש 1, "כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית", מובא בתלמוד כנימוק לדעת רבי אליעזר: "כל המלמד את בתו תורה - מלמדה תיפלות" (בבלי סוטה כא ב). לדעת רבי אליעזר, האישה היא יצרית ועלולה לחטוא, וכאשר היא לומדת תורה, "מתוכה היא מבינה ערמומית, ועושה דבריה בהצנע" (רש"י שם). בן עזאי שם חולק עליו וסובר ש"חייב אדם ללמד את בתו תורה", והוא מפרש את הפסוק אחרת - לפי פירוש 2, או לפי פירוש 3, או אפילו לפי פירוש 1 אבל במשמעות החיובית המתבטאת בפירוש מלבי"ם - דווקא לימוד החכמה מעדן את הערמה והיצריות. לדיון נוסף בנושא זה ראו:

הפסוק שלנו נמצא בקטע (משלי ח 12-16) שבו החכמה והבינה מתפארות ב כישרונות רבים שהן מקנות לבעליהן. גם בחכמת יוון ייחסו לחכמה כישרונות רבים, ובין השאר, כינו אותה ",Aphaturia המורה, בלשון יוונית, ערמה" (סיפור יצירת העולם / שלמה רובין).

תגובות