לא להשניא את החכמה

קוד: ביאור:משלי ח36 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

החכמה מסיימת את דבריה במילים:

משלי ח36: "וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ, כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת"

המילה משנא, בבניין פיעל, שונה מהמילה שונא, ולדברי חז"ל היא מציינת אדם שגורם לאחרים לשנוא את החכמה:

מקורות ופירושים נוספים

מפרשי הפשט לא הבחינו בין משנא לבין שונא, למשל: "וחוטאי, אבל החוטא נגד חקי החכמה, חומס נפשו עושה חמס אל החלק הנפשי שלו, שכל חיותה היא מלחם החכמה ושקויה, וכל משנאי, ומי ששונא את החכמה ומשניאה, אהבו מות. אחר שהחכמה היא החיים, כמו שנאמר [בפסוק הקודם] כי מוצאי מצא חיים, אם כן השונא אותה שונא את החיים ואוהב את המות" (מלבי"ם).

וגם במדרש משלי: "אמר הקב"ה לרשעים: אם חוטאים אתם לפניי, כסבורים אתם שאני מפסיד? נפשכם אתם נפסדים, לכך נאמר וחוטאי חומס נפשו. ולא עוד, אלא שאתם סבורים בנפשיכם שחיים אתם גורמים לכם, ואין אתם גורמים לכם אלא מיתה, שנאמר כל מְשַׂנְּאָי אהבו מוות" (ראו מדרש משלי (בובר) ובהערה שם).

ראו עוד על שנאה לאנשים רעים או תכונות רעות.

חומס נפשו - גם בפרקים קודמים נאמר, שמי שנוהג בניגוד לעצות החכמה, מסכן את נפשו:

  • משלי ו32: "נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב, מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה" (פירוט)
  • משלי ז23: "עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ, כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח, וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא" (פירוט)

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

תגובות