בטוב צדיקים תעלוץ קריה, ובאבוד רשעים רינה

קוד: ביאור:משלי יא10 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יא10: "בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה"

כאשר טוב לצדיקים - כל אנשי הקריה (העיר) עולצים ושמחים, כי הצדיקים חולקים מהטוב שלהם לאחרים; ולעומת זאת -

כאשר הרשעים אובדים - אנשי העיר מרננים מרוב שמחה על כך שהשתחררו וניצלו מהנזקים שאותם רשעים גרמו להם.

הקבלות

בפסוקים אחרים נאמר, ש אסור לשמוח לאיד, אסור לשמוח על צרה וסבל הנגרמים לאחרים. אולם בפסוק שלנו, השמחה היא על השיפור האובייקטיבי במצבה של העיר, ולא על סבלם של הרשעים.

המילה רינה מקשרת בין פסוק זה לפסוק שנאמר לאחר מותו של אחאב הרשע: מלכים א כב36: "וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר 'אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ' ", וכך אמרו חז"ל: "באבוד רשעים רינה = באבוד אחאב בן עמרי רינה" (בבלי סנהדרין לט:). בפסוק זה מפורש, שהשמחה לא היתה על המוות והסבל שנגרם לאחאב, אלא על כך שהמלחמה - שהוא פתח בה - נסתיימה עם מותו, והלוחמים יכלו לחזור בשלום איש אל עירו ואיש אל ארצו; מכאן ניתן להסיק גם לגבי הפסוק שלנו, שהשמחה המתוארת בו אינה שמחה לאידו של הרשע, אלא שמחה על שיפור אובייקטיבי במצב החברה.

הביטוי רינה קשור לשלום, שקט וחופש גם בפסוקים נוספים:

כך הדבר גם ב פסוקים נוספים המתארים שמחה לאחר אבדן רשעים.

גם הפסוק הבא מתאר את התועלת שמביאים הצדיקים לעיר ואת הנזק שגורמים לה הרשעים, משלי יא11: "בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת, וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס" (פירוט).

פסוקים נוספים על השפעתם של רשעים וצדיקים על סביבתם.

בספר תהלים נאמר בפירוש, שיש לברך את ה' כשאין יותר רשעים, תהלים קד35: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם; בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה', הַלְלוּ יָהּ!"; אולם המפרשים נחלקו, אם הפסוק מתאר מצב שבו הרשעים עצמם אובדים, או שרק רשעתם אובדת והם הופכים לצדיקים (ראו חוטאים או חטאים).

ראו עוד: לשמוח או לא - סיכום הדעות.

סגולות

האם יש לברך ברכה מיוחדת על אבדנם של רשעים?

1. על-פי הפשט, הפסוק אינו אומר ש צריך לשמוח כשרשעים אובדים, אלא רק שזהו המצב הטבעי, באופן טבעי כשאין רשעים בעיר תושבי העיר שמחים יותר.

2. אולם, המילה רינה מציינת לא רק שמחה אלא גם ביטוי חיצוני-מילולי לשמחה; לפי זה, ייתכן שהיה ראוי לקבוע ברכה שמברכים בכל פעם שאדם רשע מת ואובד מן העולם, או מגורש מן העיר. אולם, השמחה היא לא על האבדן עצמו אלא על השיפור במצב האנושות, והשיפור לפעמים מתגלה רק לאחר זמן רב ובאופן הדרגתי, ולכן קשה לקבוע נקודה מדוייקת שבה צריך לברך.

עם זאת, לענ"ד אפשר לברך את הברכה שתיקנו חז"ל על מוות של כל אדם - "ברוך דיין האמת". הרי לדברי חז"ל "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה", ומכאן גם להיפך - "חייב אדם לברך על הטובה כשם שהוא מברך על הרעה".

כל מוות, גם של צדיק וגם של רשע, מבטא את מידת הדין, וברכת "ברוך דיין האמת" מבטאת את שמחתם של הצדיקים, השמחים כשנעשה צדק בעולם, משלי כא15: "שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן" (פירוט). 

תגובות