רב אוכל ניר ראשים, ויש נספה בלא משפט

קוד: ביאור:משלי יג23 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יג23: "רָב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים, וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט"

רוב האוכל בעולם מיוצר בזכות הניר (העבודה הקשה) של הפועלים הרשים (העניים),   ויש מהם שנספים (מתים בעבודתם) בלא משפט וצדק.

סגולות

הפסוק מפנה את תשומת ליבנו לכך שיש אי-צדק מסויים באוכל שאנחנו אוכלים:

ניר = ניקוי השדה מקוצים והכנתו לחרישה; עבודה קשה שנעשתה, בדרך-כלל, על-ידי פועלים ראשים = רשים, עניים.

רב אוכל ניר ראשים = רב האוכל שאנחנו אוכלים נובע מעבודתם הקשה של פועלים עניים: "רוב אוכל בא ע"י ניר ראשים, שדלת העם הרשים נרים את האדמה להסיר משם הקוצים והדרדרים, שזה עבודה קשה יעשו אותה הרשים ועל ידם בא אוכל רב" (מלבי"ם).

ויש נספה בלא משפט = חלק מאותם עניים נספה ומת מרוב עבודה קשה, באופן לא צודק.

ייתכן שהמסקנה המעשית נמצאת שני פסוקים קדימה, בפסוק 25, שגם הוא מדבר על אוכל ועל צדק, משלי יג25: "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר" (פירוט): הצדיק אינו רוצה ליהנות מאוכל שיצירתו כרוכה באי-צדק, ולכן הוא אוכל רק כמה שהוא צריך ולא יותר - צדיק אוכל לשובע נפשו; אבל לרשעים לא אכפת מצדק, ולכן הם אוכלים בלי הגבלה, עד שחסר להם מקום בבטן - ובטן רשעים תחסר (פירוט).

גם בימינו ישנם מאכלים מסויימים שיצירתם כרוכה באי-צדק, והצדיק מודע לכך ומשתדל שלא לאכול מאכלים אלו.

דקויות

1. לפי רוב המפרשים, הפסוק יש נספה בלא משפט מתאר אנשים שמתים כתוצאה מטעות של מלאך המוות, שמחליף שם בשם (רב יוסף בתלמוד בבלי, חגיגה ד). איך זה מסתדר עם שאר הפסוקים בספר משלי, שמהם עולה שיש צדק, ואנשים חיים או מתים רק ע"פ מעשיהם וצדקתם?
  • שאר הפסוקים מתייחסים למצב הרגיל, והפסוק הזה מתייחס למצב מיוחד - "יש נספה בלא משפט"; יש = מעט (ע"פ הרב דוד קליר).
  • הפסוק מוסבר ע"י פסוק אחר, שמואל א כו10: "וַיֹּאמֶר דָּוִד: חַי ה', כִּי אִם ה' יִגָּפֶנּוּ, אוֹ יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת, אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה"; כשאדם מכניס את עצמו, מרצונו החופשי, למצב של סכנה, כמו במלחמה - הוא עלול להיספות בלא עתו; אך לא כאשר הוא שומר על עצמו כראוי (ע"פ פרופ' יהודה אייזנברג).
  • "אמנם אין זה משפט של שכר ועונש, אבל זה לפי סדר ההנהגה האלוהית. אין זה משפט, אך זה צדק, אומר הגאון מוילנא" (ע"פ הרב שלמה אבינר).
ומה הקשר בין זה לבין החצי הראשון של הפסוק?
  • " הרבה מאכל בא לעולם ע"י חרישת העניים החורשים בשדה תבואה, והנה, העשירים אשר לא עמלו בו יאכלום; וכמו כן, יש מי אשר נאסף מכל העולם בלא משפט מות, כי לא עשה דבר אשר יומת בעבורו, ונתפס הוא בעון אחר" (מצודות); החצי הראשון של הפסוק, המתאר את העניים העובדים קשה ואינם נהני מעבודתם, הוא משל לחצי השני של הפסוק, המתאר אדם שמת שלא בצדק. אך עדיין לא ברור מדוע נבחר דווקא משל זה, ובמה הוא תורם להבנת הנמשל.
  • "רוב אוכל בא ע"י ניר ראשים, שדלת העם הרשים נרים את האדמה להסיר משם הקוצים והדרדרים, שזה עבודה קשה יעשו אותה הרשים ועל ידם בא אוכל רב, ובכל-זאת יש מן הרשים שנספה בלא משפט, שימות ברעב ואין אוכל למו, הגם שכל האוכל בא על-ידי עבודתם; וכן, הגם שרוב אוכל בא על-ידי הצדיקים וזכותם, שמסירים את הקוצים המעכבים את השפע, בכל-זאת ימצא ביניהם שנספה ברעב, ודי לו בקב חרובין, וזה מפני שה' יודע שאם יהיה לו עושר לא תספיק זכותו כל-כך להוריד השפע, כמו שאם הרשים יהיה להם לחם לא ישכירו את עצמם לחרוש ולנור ניר, וזה מפלאי ההנהגה..." (מלבי"ם)- אך פירוש זה אינו מתאים למילה " נספה " שמשמעה כלה ואובד. אם העני כלה - איך יעבוד את האדמה?! ואם הצדיק כלה - איך יוריד את השפע?!
2. ולענ"ד, מכיוון שכולם מסכימים שהחצי הראשון של הפסוק מתייחס לעניים, העובדים בעבודות קשות ואינם נהנים מפרי עמלם, ייתכן שגם החצי השני מתייחס לאותם עניים, ולפי זה, כל הפסוק בא למחות על מצבם הקשה של העניים, שעובדים קשה כדי לספק לנו אוכל, וחלק מהם נספים ומתים בלא משפט צדק; אם בגלל שהמעבידים מתעללים בהם, או בגלל שהשכר שלהם אינו מספיק כדי לפרנס אותם. לפי זה, הפסוק אינו בא לתאר את דרכי הצדק הא-להי, אלא למחות על אי-צדק בחברה האנושית.

3. הכתיב המיוחד של המילה רָאשִׁים מאפשר לפרש אותה בכפל משמעות: "הרשים - הדלים והעניים, יהפכו לראשים - מנהיגים, בוסים, בעלי רכוש, כאשר הם יעמלו לפרנסתם בעבודת האדמה החל מה" נִיר ", שהוא התלם בחרישה הראשונה, המכשירה את הקרקע לזריעה. התוצאה: אוכל רב - פרנסה בשפע.   לעומת זאת, מי שאינו מיישם את משפט האדמה - דרך עבודת האדמה ביגיע כפיו, הוא נספה - אבוד" (אברהם גוטליב).

תגובות