קוד: ביאור:משלי כא20 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי כא20: "אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם, וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ
"
בנוה (בבית) של אדם חכם ישנו רכוש נחמד (נאה) ושמן (מזון משובח), שהוא אוצר ושומר לעת הצורך; אולם אם הוא מכניס לביתו אדם כסיל, הכסיל יבלע (ישחית ויהרוס) את האוצר בטיפשותו.
1. כשמחפשים חדר לגור בו, השותפים חשובים לא פחות מהדירה. ואין זה מספיק שהשותפים יהיו שקטים, נקיים, לא מעשנים וכו' - הם צריכים גם להיות אנשים טובים:
נוה = בית; אוצר נחמד ושמן בנווה חכם = אדם חכם זוכה להצלחה, ולכן יש בביתו רכוש יקר (אוצר נחמד, שמן).
יבלע = ישחית ויהרוס; כסיל אדם = אדם כסיל, או: כסיל המתחזה לאדם כשר, שהוא כמובן מסוכן יותר מכסיל גלוי; וכסיל אדם יבלענו = כאשר נמצא, בביתו של החכם, אדם כסיל, נוכחותו גורמת לכך שה' יסיר את השגחתו מבית החכם, וכך הוא משחית את האוצר הנחמד והשמן שהיה בביתו.
2 עד כאן פירשנו שהפסוק מדבר על כסיל הנמצא בביתו של החכם, וכן שהכוונה באופן כללי לאדם רע הנמצא בביתו של אדם טוב, והפסוק בא ללמד שיש להתרחק משכן רע.
אולם, המושגים חכם ו כסיל מתייחסים במיוחד ללימוד:
על דרך הדרש, הכוונה ל" כסיל " הפנימי הנמצא בכל אדם - "הנפש הבהמית" או יצר הרע, המשחית והורס את אוצרות החכמה של האדם.
ישנם פסוקים נוספים המלמדים שיש להתרחק מכסילים:
הלוֹך [הוֹלֵך] אֶת חֲכָמִים וחכָם [יֶחְכָּם], וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" - התרועעות עם כסילים עלולה לגרום לאדם להיות רע יותר (פירוט).
פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ, וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ" - פגישה עם כסיל עלולה להיות מסוכנת פיסית (פירוט).
לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל, וּבַל יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי דָעַת" = פגישה עם כסיל עלולה לפגוע בשכל (פירוט).
אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה, וְאַל תִּתְאַו לִהְיוֹת אִתָּם. כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם, וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה" - אל תרצה להיות עם אנשים רעים, כי כל מחשבותיהם הן על איך לשדוד אותך או אחרים, וכל דבריהם "עבודה בעיניים" (פירוט).
תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע, וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב" - ה' מתעב את מי שהולך בדרכם של הרשעים, ואוהב את מי שרודף ומשתדל ללכת בדרכם של הצדיקים (פירוט).
כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים, וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ" - המהווה כן ובסיס למעשי צדק יזכה לחיים, והמנסה לרדוף ולהתחרות באנשים העושים רעה יגיע במהרה אל מותו (פירוט).
בְּנִי! אם יפתוך חטאים - אַל תבא!... בְּנִי! אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם, מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם!" - אל תלך עם אנשים חוטאים המנסים לפתות אותך להצטרף אליהם (פירוט).
הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע" (נתאי הארבלי, אבות א ז).
שמן, כמשל לרכוש, נזכר גם ב
משלי כז16: "צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ,
וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא
" (פירוט)
דרך החכם לאצור באוצרו דברים נחמדים ושמן טוב להתקיים לעת הצורך, אבל הכסיל שבבני אדם בעודו בכפו עד לא הניחו מידו יבלענו ולא יחוש אם לא ימצא לעת הצורך" (מצודת דוד); החכם יודע שכדאי לשמור את אוצרותיו ואת מאגרי-האוכל והשמן שלו בנווה שלו (בביתו), אבל הכסיל (הנהנתן) לא יכול להתאפק ובולע את כל האוצרות שלו בבת אחת. (ע"פ מלבי"ם); "
הנה, בנוה החכם יבא אוצר נחמד ושמן מפני דבקות ההשגחה בו, עם שהוא ישמור קנינו ולא יפזר מהם כי אם ההכרחי; ואולם הכסיל, אם היה לו כמו זה האוצר, הנה יבא אדם ויבלענו, ולא יאכל הכסיל ממנו." (רלב"ג).
אולם לענ"ד מסתבר יותר שהכינוי במילה
יבלענו מתייחס לאותו אוצר שנזכר בתחילת הפסוק - האוצר של החכם - ולא אוצרו של הכסיל. ראו "עצות".